שור או כשב או עז (ויקרא כב, כז), הדא הוא דכתיב (תהלים לו, ז): צדקתך כהררי אל, ההרים מעלין עשבים והצדיקים יש להם מעשים טובים. דבר אחר, צדקתך כהררי אל, מה ההרים ראויים להזרע ועושים פרות, כך הצדיקים עושים פרות ומיטיבין לעצמם ולאחרים, למה הדבר דומה לפעמון זהב והגיל שלו מן מרגליות, כך הצדיקים מיטיבין לעצמן ולאחרים, שנאמר (ישעיה ג, י): אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, (תהלים לו, ז): משפטיך תהום רבה, אלו הרשעים, מה תהום אינו יכול להזרע ואינו עושה פרות אף הרשעים אין להם מעשים טובים ואין עושים פרות, אלא מצרין לעצמן ולאחרים, שנאמר (ישעיה ג, יא): אוי לרשע רע, רע לעצמו ורע לאחרים. צדקתך כהררי אל, סרס המקרא ודרשהו, צדקתך על משפטיך כהררי אל על תהום רבה, מה ההרים הללו כובשין על תהום שלא יציף העולם, כך הצדקה כובשת את הפרענות שלא תבוא לעולם. צדקתך כהררי אל, מה ההרים הללו אין להם סוף כך אין סוף למתן שכרן של צדיקים. משפטיך תהום רבה, מה תהום אין לו חקר, כך אין חקר לפרענותן של רשעים לעתיד לבוא. דבר אחר, צדקתך כהררי אל, רבי ישמעאל אומר הצדיקים שעושין התורה שנתנה מהררי אל הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה כהררי אל, אבל רשעים שאין עושים התורה שנתנה מהררי אל, הקדוש ברוך הוא מדקדק עמהן עד תהום רבה. רבי עקיבא אומר אלו ואלו מדקדק עמהן, הצדיקים גובה מהם מעוט מעשים רעים שעשו בעולם הזה בשביל לתן להם שכר טוב לעתיד לבוא, ומשפיע שלום לרשעים ומשלם להם מעוט מעשים טובים שעשו בעולם הזה כדי לפרע מהם לעתיד לבוא. רבי מאיר אומר משל הצדיקים בדירתן, שנאמר (יחזקאל לד, יד): במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם, ומשל הרשעים בדירתן, שנאמר (יחזקאל לא, טו): ביום רדתו שאלה האבלתי כסתי עליו את תהום, רבי יהודה בן רבי אמר משל אין עושין כסוי לגיגית לא מכסף וזהב ולא משאר מתכות אלא מחרס, מפני שהוא מין במינו, כך אמר הקדוש ברוך הוא גיהנם חשך, דכתיב (תהלים לה, ו): יהי דרכם חשך וחלקלקת, ותהום חשך, שנאמר (בראשית א, ב): וחשך על פני תהום, והרשעים חשך, שנאמר (ישעיה כט, טו): והיה במחשך מעשיהם, יבוא חשך ויכסה חשך, שנאמר (קהלת ו, ד): כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה. דבר אחר, צדקתך כהררי אל, רבי יהודה בן רבי סימון אמר צדקה שעשית עם נח בתבה כהררי אל, שנאמר (בראשית ח, ד): ותנח התבה על הרי אררט, ומשפטיך שעשית עם דורו דקדקת עמהם עד תהום רבה, שנאמר (בראשית ז, יא): ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה, וכשזכרתו לא לבדו זכרתו, אלא ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה. רבי יהושע בן לוי כי סליק לרומי ראה שם עמודים של שיש מכסים בטיפטיאות, בשרב שלא יפקעו ובצנה שלא יקרשו, ראה שם עני אחד ומחצלת קנים תחתיו ומחצלת קנים על גביו, על העמודים קרא: צדקתך כהררי אל, אן דאת יהב את משפע, ועל העני קרא: משפטיך תהום רבה, אן דאת מחי את מדקדק. אלכסנדרוס מוקדון אזל לגבי מלכא קציא לאחורי הרי חשך, אזל להדא מדינתא דשמה קרטגינא והות כלה דנשי, נפקין קדמוי אמרי ליה אי את עביד עמנא קרבא, ונצחת לן שמך נפיק לעלמא דמחוזא דנשי אחרבת, ואי אנן עבדינן עמך קרבא ונצחינך שמך נפיק בעלמא דנשיא נצחוך, ותו לית את קאים קדם מלכו. כי נפק כתב על תרע פילי אנא אלכסנדרוס מוקדון שטי הוינא עד דאתי לקרטגינא מדינתא ואלפית עצה מנשיא. אזל למדינתא אחרי דשמה אפריקי נפקין קדמוניה בחזורין דדהב וברמונין דדהב ובלחם דדהבא, אמר ומה זה, דהבא מתאכיל בארעכון, אמרו ליה ולא הוה כן בארעא. אמר להון לא עבידתיכון אתיתי למחמי אלא דינכון אתיתי למחמי, עד דאינון יתבין אתו תרי גברי לדינא קדם מלכא, חד אמר מרי מלכא חרובא זבינית מהאי גברא וגריפתא ואשכחי בה סימא, ואמרית ליה סב סימתיך דחרובא זבינית וסימא לא זבינית, ואחרינא אמר כמה דאת מסתפי מענש גזל כך מסתפינא אנא, כד זבינית לך חרובתא וכל דאיהו בה זבינית לך. קרא מלכא לחד מנהון אמר ליה אית לך ברא, אמר ליה הן. קרא לאחרינא אמר ליה אית לך ברתא, אמר ליה הן. אמר להו זילון וינסבון דין לדין ויכלון תרויהון סימא. שרי אלכסנדרוס מוקדון תמה, אמר ליה מלכא מה את תמה, לא דנתי טבות, אמר ליה הן, אמר ליה אלו הוה הדין דינא בארעכון מה הויתון עבדין, אמר ליה מרים רישא דדין ורישא דדין וסימא סלקא לבי מלכא. אמר ושמשא דנחא בארעכון, אמר ליה הן, ומטרא נחית בארעכון, אמר ליה הן, אמר ליה דלמא אית בארעכון בעיר דקיק, אמר ליה תפח רוחיה דההוא גברא, בזכות בעירא דקיקא שמשא דנחה עליכון ומטרא דנחית עליכון אמטו בעירא דקיקא אתון משתזבין, הדא הוא דכתיב (תהלים לו, ז): אדם ובהמה תושיע ה', אדם בזכות בהמה תושיע ה'. אמרו ישראל רבונו של עולם, כאדם אנחנו כבהמה תושיענו, לפי שאנו נמשכין אחריך כבהמה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים א, ד): משכני אחריך נרוצה, להיכן אנו נמשכין אחריך, לגן עדן, הדא הוא דכתיב (תהלים לו, ט): ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם, אמר רבי אלעזר בן רבי מנחם, עדנך אין כתיב כאן אלא עדניך, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו. אדם ובהמה תושיע ה', אמר רבי יצחק משפט אדם ומשפט בהמה שוין, משפט אדם (ויקרא יב, ג): וביום השמיני ימול בשר ערלתו. משפט בהמה, (ויקרא כב, כז): ומיום השמיני והלאה ירצה וגו'.
רבי תנחומא פתח (איוב מא, ג): מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא, זה רוק הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים, אמר הקדוש ברוך הוא עלי לשלם גמולו ושכרו ולתן לו בן זכר. אמר רבי ירמיה בן רבי אלעזר עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומר כל מי שפעל עם אל יבוא ויטל שכרו, הדא הוא דכתיב (במדבר כג, כג): כעת יאמר ליעקב ולישראל וגו', ורוח הקדש אומרת: מי הקדימני ואשלם, מי קלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה, מי מלל לשמי עד שלא נתתי לו בן זכר, מי עשה לי מעקה עד שלא נתתי לו גג, מי עשה לי מזוזה עד שלא נתתי לו בית, מי עשה לי סכה עד שלא נתתי לו מקום, מי עשה לי לולב עד שלא נתתי לו דמים, מי עשה לי ציצית עד שלא נתתי לו טלית, מי הפריש לפני פאה עד שלא נתתי לו שדה, מי הפריש לי תרומה עד שלא נתתי לו גרן, מי הפריש לפני חלה עד שלא נתתי לו עסה, מי הפריש לפני קרבן עד שלא נתתי לו בהמה, הדא הוא דכתיב: שור או כשב או עז.
רבי יעקב בר זבדי פתח (יחזקאל כט, טז): ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון, וכתיב (ישעיה ו, ב): שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף, בשתים יעופף, לקלוס, ובשתים יכסה פניו, שלא להביט בשכינה, ובשתים יכסה רגליו, שלא יראו פני שכינה, דכתיב (יחזקאל א, ז): וכף רגליהם ככף רגל עגל, וכתיב (שמות לב, ח): עשו להם עגל מסכה, על שם ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון, תמן תנינן כל השופרות כלן כשרין חוץ משל פרה, ולמה חוץ משל פרה, אלא מפני שהוא קרן של עגל, וכתיב: עשו להם עגל מסכה, על שום ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון. תנא מפני מה סוטה אינה שותה בכוס של חברתה, שלא יאמרו בכוס זה שתת פלונית ומתה, על שום ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון. תנינן (ויקרא כ, טז): והרגת את האשה ואת הבהמה, אם אדם חטא בהמה מה חטאת, אלא מפני שבאה תקלה על ידה לאדם, אמרה תורה תסקל שלא תהא בהמה עוברת בשוק ויהיו אומרים זו בהמה שנסקל פלוני על ידה, על שום ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון. שור או כשב, וכי שור נולד והלא עגל נולד, אלא משום עשו להם עגל מסכה, לפיכך קראו הכתוב שור ולא עגל, הדא הוא דכתיב: שור או כשב או עז.
דבר אחר, שור או כשב או עז, הדא הוא דכתיב (קהלת ג, טו): מה שהיה כבר הוא, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אם יאמר לך אדם שאלו לא חטא אדם הראשון ואכל מאותו העץ היה חי וקים לעולם, אמר לו אתה, כבר היה אליהו שלא חטא הוא חי וקים לעולם. ואשר להיות כבר היה, אם יאמר לך אדם שהקדוש ברוך הוא עתיד להחיות לנו מתים, אמר לו כבר היה על ידי אליהו ועל ידי אלישע ועל ידי יחזקאל. רב אחא אמר בשם רבי אליעזר בן חלפתא כל מה שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות ולחדש בעולמו לעתיד לבוא כבר הקדים ועשה מקצתו על ידי נביאיו הצדיקים בעולם הזה, אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שאני עתיד לעשות ים יבשה, ולא כבר עשיתי על ידי משה, דכתיב (שמות יד, טז): ואתה הרם את מטך וגו', אני הוא שעתיד לפקד עקרות, כבר עשיתי, שנאמר (בראשית כא, א): וה' פקד את שרה. אני הוא שעתיד לעשות מלכים שישתחו לכם, שנאמר (ישעיה מט, כג): והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך, כבר עשיתי על ידי דניאל שהשתחוה נבוכדנצר לדניאל, שנאמר (דניאל ב, מו): באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד. אני פוקח עורים לעתיד לבוא, כבר עשיתי, שנאמר (מלכים ב ו, יז): ויפקח ה' את עיני הנער, של אלישע.
והאלהים יבקש את נרדף (קהלת ג, טו), רב הונא בשם רב יוסף אמר, לעולם והאלהים יבקש את נרדף, אתה מוצא צדיק רודף צדיק והאלהים יבקש את נרדף, רשע רודף צדיק והאלהים יבקש את נרדף, רשע רודף רשע והאלהים יבקש את נרדף, אפלו צדיק רודף רשע והאלהים יבקש את נרדף, מכל מקום והאלהים יבקש את נרדף, רבי יהודה בן רבי סימון אמר בשם רבי יוסי בן רבי נהוראי, לעולם הקדוש ברוך הוא תובע דמן של נרדפין מן הרודפין, תדע לך שכן הוא שכן הבל נרדף מפני קין ובחר הקדוש ברוך הוא בהבל, שנאמר (בראשית ד, ד): וישע ה' אל הבל ואל מנחתו. נח נרדף מפני דורו ולא בחר הקדוש ברוך הוא אלא בנח, שנאמר (בראשית ז, א): כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. אברהם נרדף מפני נמרוד ובחר הקדוש ברוך הוא באברהם, שנאמר (נחמיה ט, ז): אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם. יצחק נרדף מפני פלשתים ובחר הקדוש ברוך הוא ביצחק, שנאמר (בראשית כו, כח): ראו ראינו כי היה ה' עמך, יעקב נרדף מפני עשו ובחר הקדוש ברוך הוא ביעקב, שנאמר (תהלים קלה, ד): כי יעקב בחר לו יה. יוסף נרדף מפני אחיו ובחר הקדוש ברוך הוא ביוסף, שנאמר (תהלים פא, ו): עדות ביהוסף שמו. משה נרדף מפני פרעה ובחר הקדוש ברוך הוא במשה, שנאמר (תהלים קו, כג): לולי משה בחירו. דוד נרדף מפני שאול ובחר הקדוש ברוך הוא בדוד, שנאמר (תהלים עח, ע): ויבחר בדוד עבדו. שאול נרדף מפני פלשתים ובחר הקדוש ברוך הוא בשאול, שנאמר (שמואל א י, כד): הראיתם אשר בחר בו ה'. ישראל נרדפין מפני האמות ובחר הקדוש ברוך הוא בישראל, שנאמר (דברים יד, ב): ובך בחר ה' להיות לו לעם סגלה. רבי אליעזר בן רבי יוסי בן זמרא אמר אף בקרבנות כך, אמר הקדוש ברוך הוא שור נרדף מפני ארי, עז מפני נמר, כבש מפני זאב, לא תקריבו לפני מן הרודפים, אלא מן הנרדפין, הדא הוא דכתיב (ויקרא כב, כז): שור או כשב או עז כי יולד.
דבר אחר, שור או כשב או עז, הדא הוא דכתיב (מיכה ו, ג): עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי, אמר רב אחא ענה בי וקבל שכר ולא תענה ברעך עד שקר, ותקבל עליו דין וחשבון לעתיד לבוא. אמר רבי שמואל בר נחמן, בשלשה מקומות בא הקדוש ברוך הוא להתוכח עם ישראל, ושמחו אמות העולם ואמרו כלום אינון יכולים להתוכח עם בוראן, עכשיו הוא מכלן מן העולם, בשעה שאמר להם (ישעיה א, יח): לכו נא ונוכחה יאמר ה', כיון שראה הקדוש ברוך הוא ששמחו אמות העולם הפכה להם לטובה, שנאמר (ישעיה א, יח): אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, באותה שעה תמהו האמות ואמרו זו תשובה וזו תוכחה, לא אתא אלא לאתפוגגא עם בנוי, ובשעה שאמר להם (מיכה ו, ב): שמעו הרים את ריב ה', שמחו אמות העולם ואמרו היאך אלו יכולין להתוכח עם בוראן, עכשיו הוא מכלן מן העולם, כיון שראה הקדוש ברוך הוא שאמות העולם שמחין הפכה להן לטובה, שנאמר (מיכה ו, ג): עמי מה עשיתי לך, (מיכה ו, ה): עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב, תמהו כלם ואמרו זו תשובה וזו תוכחה זו אחר זו, לא אתא אלא מתפוגגא עם בנוי. ובשעה שאמר (הושע יב, ג): וריב לה' עם יהודה ולפקד על יעקב, שמחו ואמרו היאך אלו יכולין להתוכח עם בוראן, עכשיו הוא מכלן מן העולם, מיד הפכה להם לטובה, הדא הוא דכתיב (הושע יב, ד): בבטן עקב את אחיו. אמר רבי יודן בן רבי שמעון משל לאשה אלמנה שקבלה על בנה לדין, כיון דחמת דינא דיתיב ודין בנור ובזפת ובמגלבין, אמרה אין אנא מודענא סורחנא דהדין ברי להדין דינא כדון הוא קטל ליה, דרכת עד דחסיל דינא, כיון דחסל אמר לה הדין בריך מה סרח עליך, אמרה ליה מרי כד הוה במעי הוה מבעט, אמר לה כדין הוא עבד לך כלום, אמרה ליה לא, אמר לה זיל ליך דלית בהדא מלתא סורחן כלום, כך כיון שראה הקדוש ברוך הוא שאמות העולם שמחים, הפכה להם לטובה, שנאמר: בבטן עקב את אחיו, מיד תמהו אמות העולם ואמרו זו תשובה וזו תוכחה זו אחר זו, לא אתא אלא לאתפוגגא עם בנוי. ומה הלאיתיך ענה בי, אמר רבי ברכיה משל למלך ששלח שלוחין שלו למדינה ועמדו בני המדינה ושמשו לפניהם באימה וביראה וברתת ובזיע, כך אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל שלחתי לכם שלשה שלוחין, משה אהרן ומרים, שמא אכלו מכם, שמא שתו מכם, שמא הטריחו עליכם, כלום לא מזכותן אתם מתפרנסין, המן בזכות משה, הבאר בזכות מרים, ענני כבוד בזכות אהרן. אמר רבי יצחק משל למלך ששלח פרוזדוגמא שלו למדינה, מה עשו בני המדינה עמדו על רגליהם ופרעו את ראשיהם וקראוה באימה וביראה ברתת ובזיע, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הדא פרוזדוגמא דידי לא הטרחתי עליכם ולא אמרתי אליכם שתהא קורין קריאת שמע לא עומדין על רגליכם ולא פורעין את ראשיכם, אלא (דברים ו, ז): בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, אמר רבי יהודה בר רבי סימון, אמר הקדוש ברוך הוא עשרה מיני בהמות מסרתי לך, שלשה ברשותך ושבעה אינן ברשותך, שלשה ברשותך (דברים יד, ד): שור שה כשבים ושה עזים, ושבעה אינן ברשותך (דברים יד, ה): איל צבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר, לא הטרחתי עליכם ולא אמרתי אליכם להתיגע בהרים להביא לפני קרבן מאלו שאינן ברשותך, אלא ממה שברשותך מן הגדל על אבוסך, הדא הוא דכתיב: שור או כשב או עז.
רבי לוי פתח (ישעיה מא, כד): הן אתם מאין ופעלכם מאפע, מאין מלא כלום ומלחה סרוחה. מאפע, ממאה פעיות שהאשה פועה בשעה שיושבת על המשבר, תשעים ותשעה למיתה ואחת לחיים. (ישעיה מא, כד): תועבה יבחר בכם, אף על פי שהתינוק הזה יוצא מתוך מעי אמו מלכלך ומטנף מלא רירין ודם, הכל מחבקין אותו ומנשקין אותו וביותר כשהוא זכר. דבר אחר, הן אתם מאין, אמר רבי ברכיה הן לשון יוני הוא אחד, אמר הקדוש ברוך הוא אמה אחת אתם לי מאמות העולם, מאין, מאותן שכתב בהם (ישעיה מ, יז): כל הגוים כאין נגדו. ופעלכם מאפע, אמר רבי לוי כל פעלות טובות ונחמות שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות עם ישראל אינם אלא בשביל פועה שפעיתם לפני בסיני ואמרתם (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, תועבה יבחר בכם, אותה תועבה שכתוב בה (שמות לב, ח): עשו להם עגל מסכה, מאותה התועבה הביאו לפני קרבן, שנאמר: שור או כשב.
ברעתם ישמחו מלך (הושע ז, ג), וכי מה ראה לעשות שור ראש לכל הקרבנות, אמר רבי לוי משל למטרונה שיצא עליה שם רע עם אחד מגדולי מלכות, ובדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש, מה עשה המלך עשה סעודה והושיב אותו האיש בראש של מסבין, כל כך למה להודיע שבדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש. כך אמות העולם מונין להם לישראל ואומרים להם עשיתם את העגל, ובדק הקדוש ברוך הוא בדברים ולא מצא בהם ממש, לפיכך נעשה שור ראש לכל הקרבנות, הדא הוא דכתיב: שור או כשב או עז. רבי הונא ורבי איבו בשם רבי שמואל בר נחמן, מצלין היו ישראל מאותו מעשה, שאלו עשו ישראל את העגל, היה להם לומר אלה אלהינו, אלא הגרים שעלו עמהם ממצרים עשאוהו, והם מונים לישראל ואומרים (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל. אמר רבי יהודה בר רבי סימון כתיב (ישעיה א, ג): ידע שור קנהו, ולא היו יודעין, אלא שדשו בעקב, ודכותיה (ירמיה ד, כב): כי אויל עמי אותי לא ידעו, ולא היו יודעים, אלא שדשו בעקב. דכותה (הושע ב, י): והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה, ולא הות ידעה, אלא שדשה בעקב.
דבר אחר, שור או כשב או עז, שור בזכות אברהם, שנאמר (בראשית יח, ז): ואל הבקר רץ אברהם, כשב בזכות יצחק, דכתיב (בראשית כב, יג): וירא והנה איל, עז בזכות יעקב, דכתיב (בראשית כז, ט): לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים, מהו טבים, רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר טובים לך טובים לבניך, טובים לך שעל ידיהם אתה מקבל מיני ברכות, וטובים לבניך שעל ידיהם מתכפר להם ביום הכפורים, הדא הוא דכתיב (ויקרא טז, ל): כי ביום הזה יכפר עליכם.
והיה שבעת ימים תחת אמו (ויקרא כב, כז), ולמה שבעת ימים, אלא כדי שיבדק, שאם נגחתו אמו או שנמצא בו מום הרי זה פסול ולא יהיה כשר לקרבן, דתנינן תמן יוצא דפן אין יושבין עליו ימי טמאה וימי טהרה ואין חיבין עליו קרבן, רבי שמעון אומר הרי זה כילוד. דבר אחר, והיה שבעת ימים תחת אמו, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, משל למלך שנכנס למדינה וגזר ואמר כל אכסנאין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פני המטרונא תחלה. כך אמר הקדוש ברוך הוא לא תביאו לפני קרבן עד שתעבר עליו שבת, שאין שבעת ימים בלא שבת ואין מילה בלא שבת, הדא הוא דכתיב (ויקרא כב, כז): ומיום השמיני והלאה ירצה. אמר רבי יצחק משפט אדם ומשפט בהמה שוים, משפט אדם (ויקרא יב, ג): וביום השמיני ימול בשר ערלתו, ומשפט בהמה ומיום השמיני והלאה ירצה, כלומר אם הבאת לפני קרבן ברצון ובטובה הוא קרבני, ואם באנס על כרחך איני מעלה לך שתקריב לפני אלא (ויקרא כב, כז): אשה לה', ודכותה (במדבר כח, ב): צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי, מאי לאשי, אמר להם הקדוש ברוך הוא אם הבאתם ברצון ובטובה הוא קרבני, ואם באנס הרי הוא לאשי ואינו לשם.
ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ויקרא כב, כח), אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי כתיב (משלי יב, י): יודע צדיק נפש בהמתו, זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בתורתו (דברים כב, ו): לא תקח האם על הבנים. (משלי יב, י): ורחמי רשעים אכזרי, זה סנחריב שכתוב בו (הושע י, יד): אם על בנים רטשה. דבר אחר, יודע צדיק, זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בתורתו: שור או כשב או עז. ורחמי רשעים אכזרי, זה המן הרשע, דכתיב (אסתר ג, יג): להשמיד להרג ולאבד. אמר רבי לוי אוי להם לרשעים שהם מתעסקים בעצות על ישראל וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך. עשו אמר שוטה היה קין שהרג את אחיו בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה, אני איני עושה כן אלא (בראשית כז, מא): יקרבו ימי אבל אבי. פרעה אמר שוטה היה עשו שאמר: יקרבו ימי אבל אבי, ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו, אני איני עושה כן אלא עד דאינון דקיקין תחות כרסיה אמהון אנא מחנק יתהון, הדא הוא דכתיב (שמות א, טז): וראיתן על האבנים וגו' כל הבן הילוד היארה תשליכהו. המן אמר שוטה היה פרעה שאמר: כל הבן הילוד היארה תשליכהו, ולא היה יודע שהבנות נשאות לאנשים ופרות ורבות מהם, אני איני עושה כן, אלא להשמיד להרג ולאבד. אמר רבי לוי אף גוג ומגוג לעתיד לבוא עתיד לומר כן שוטים היו הראשונים שהיו מתעסקים בעצות על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן אלא בתחלה אני מזדוג לפטרון שלהם ואחר כך להם, הדא הוא דכתיב (תהלים ב, ב): יתיצבו מלכי ארץ, אמר לו הקדוש ברוך הוא, רשע לי באתה להזדוג חייך שאני עושה עמך מלחמה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מב, יג): ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה, וכתיב (זכריה יד, ג): ויצא ה' ונלחם בגוים ההם, ומה כתיב תמן (זכריה יד, ט): והיה ה' למלך על כל הארץ.
וכי תזבחו זבח תודה לה' (ויקרא כב, כט), רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם רבי מנחם דגליא לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינה בטלה לעולם, כל ההודיות בטלין והודיות תודה אינה בטלה לעולם, הדא הוא דכתיב (ירמיה לג, יא): קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כי טוב, אלו ההודיות. (ירמיה לג, יא): מבאים תודה בית ה', זה קרבן תודה. וכן אמר דוד (תהלים נו, יג): עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך, תודה אינו אומר אלא תודת, ההודיה וקרבן תודה.