א(שמות טו,א) ["אז ישיר משה ובני…

(שמות טו,א) ["אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליי, ויאמרו לאמר: אשירה ליי, כי גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים."] "אז ישיר משה". יש "אז" לשעבר, ויש "אז" לעתיד לבא. (בראשית ד,כו) "אז הוחל לקרא בשם יי." (שמות ד,כו) "אז אמרה: חתן דמים אתה לי." (שמות טו,א) "אז ישיר משה", (במדבר כא,יז) "אז ישיר ישראל", (יהושע י,יב) "אז ידבר יהושע", (דברי הימים א טו,ב) "אז אמר דויד", (מלכים א ח,יב) "אז אמר שלמה", הרי אלו לשעבר. יש "אז" לעתיד לבא: (ישעיה ס,ה) "אז תראי ונהרת", (ישעיה נח,י) "אז יבקע כשחר אורך", (ישעיה לה,ו) "אז ידלג כאיל פסח", (ישעיה לה,ה) "אז תפקחנה עיני עורים", (ירמיה לא,יב) "אז תשמח בתולה במחול", (תהלים קכו,ב) "אז ימלא שחוק פינו", (תהלים קכו,ב) "אז יאמרו בגוים: הגדיל יי לעשות עם אלה." הרי אלו לעתיד.

ברבי אומר: 'אז שר משה' אין…

רבי אומר: 'אז שר משה' אין כתוב כן, אלא "אז ישיר משה", נמצינו למדין שתחית המתים מן התורה.

ג"משה ובני ישראל" . משה שקול…

"משה ובני ישראל". משה שקול כנגד כל ישראל, וישראל שקולין כמשה בשעה שאמרו שירה. דבר אחר: "משה ובני ישראל", מגיד שאמר משה שירה כנגד כל ישראל.

ד"את השירה הזאת" . וכי שירה…

"את השירה הזאת". וכי שירה אחת היא? והלא עשר שירות הן: הראשונה, שנאמרה במצרים, שנאמר: (ישעיה ל,כט) "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג". השניה, שנאמרה על הים, שנאמר: (שמות טו,א) "אז ישיר משה". השלישית, שנאמרה על הבאר, שנאמר: (במדבר כא,יז) "אז ישיר ישראל". הרביעית שאמר משה, שנאמר: (על פי דברים לא,כד) 'ויהי ככלות משה לכתב את דברי השירה הזאת'. [בפסוק כתוב: "את דברי התורה הזאת".] החמישית שאמר יהושע, שנאמר: (יהושע י,יב) "אז ידבר יהושע ליי, ביום תת יי את האמרי לפני בני ישראל, ויאמר לעיני ישראל: שמש בגבעון דום, וירח בעמק אילון." הששית, שאמרה דבורה וברק, שנאמר: (שופטים ה,א) "ותשר דבורה וברק בן אבינעם". השביעית שאמר דוד, שנאמר: (שמואל ב כב,א) "וידבר דוד ליי את דברי השירה הזאת".

ההשמינית שאמר שלמה, שנאמר: (תהלים ל,א)…

השמינית שאמר שלמה, שנאמר: (תהלים ל,א) "מזמור שיר חנכת הבית לדוד." וכי דוד בנאו? והלא שלמה בנאו, שנאמר: (מלכים א ו,יד) "ויבן שלמה את הבית". ומה תלמד לומר "מזמור שיר חנכת הבית לדוד"? אלא, לפי שנתן דוד נפשו עליו לבנותו, נקרא על שמו. וכן הוא אומר: (תהלים קלב,א-ו) "זכור יי לדוד את כל ענותו. אשר נשבע ליי, נדר לאביר יעקב. אם אבא באהל ביתי, אם אעלה על ערש יצועי. עד אמצא מקום ליי, משכנות לאביר יעקב. הנה שמענוה באפרתה, מצאנוה בשדי יער." וכן הוא אומר: (מלכים א יב,טז) "ראה ביתך דוד". הא, לפי שנתן נפשו עליו, נקרא על שמו. וכן את מוצא, שכל דבר שאדם נותן נפשו עליו נקרא על שמו.

ושלשה דברים נתן משה נפשו עליהן,…

שלשה דברים נתן משה נפשו עליהן, ונקראו על שמו: נתן נפשו על התורה, ונקראת על שמו, שנאמר: (מלאכי ג,כב) "זכרו תורת משה עבדי". והלא תורת אלהים היא, שנאמר: (תהלים יט,י) "תורת יי תמימה, משיבת נפש"! הא, מה תלמד לומר "זכרו תורת משה עבדי"? אלא לפי שנתן נפשו עליה, נקראת על שמו. וכי היכן מצינו במשה שנתן נפשו על התורה? שנאמר: (שמות לד,כח) "ויהי שם עם יי ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה". ואומר: (דברים ט,ט) "ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי." הא, לפי שנתן נפשו על התורה, נקראת על שמו.

זנתן נפשו על ישראל, נקראו על…

נתן נפשו על ישראל, נקראו על שמו, שנאמר: (שמות לב,ז) "לך רד כי שחת עמך". והלא עם יי הם, שנאמר (דברים ט,כט) "והם עמך ונחלתך"? ואומר: (יחזקאל לו,כ) "באמר להם, עם יי אלה, ומארצו יצאו." הא, מה תלמד לומר (שמות לב,ז) "לך רד כי שחת עמך"? לפי שנתן נפשו על ישראל, נקראו על שמו. וכי היכן מצינו במשה שנתן נפשו על ישראל? שנאמר: (שמות ב,יא) "ויהי בימים ההם, ויגדל משה, ויצא אל אחיו וירא בסבלתם", ואומר: (שמות ב,יב) "ויפן כה וכה וירא כי אין איש, ויך את המצרי, ויטמנהו בחול." הא, לפי שנתן נפשו על ישראל, נקראו על שמו.

חנתן נפשו על הדינין, ונקראו על…

נתן נפשו על הדינין, ונקראו על שמו, שנאמר: (דברים טז,יח) "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך". והלא המשפט לאלהים הוא, שנאמר: (דברים א,יז) "כי המשפט לאלהים הוא"? מה תלמד לומר "תתן לך"? אלא, מתוך שנתן נפשו על הדינין, נקראו הדינין על שמו. ומנין שנתן נפשו עליהם? שנאמר: (שמות ב,יג-יד) "ויצא ביום השני, והנה שני אנשים עברים נצים, [נצים: רבים ומחליפים מכות.] ויאמר לרשע: למה תכה רעך? ויאמר: מי שמך לאיש שר ושפט עלינו? וישמע פרעה את הדבר הזה, ויבקש להרג את משה, ויברח משה מפני פרעה, וישב בארץ מדין וישב על הבאר." (שמות ב,טז-יז) "ולכהן מדין שבע בנות, ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים, [הרהטים: שקתות להשקיית הבהמות] להשקות צאן אביהן. ויבאו הרעים ויגרשום". מדינין ברח, ולדינין חזר. (דברים לג,כא) "צדקת יי עשה ומשפטיו עם ישראל." הא לפי שנתן נפשו הדינין נקראו הדינין על שמו.

טהתשיעית, שאמר יהושפט, שנאמר: (דברי הימים…

התשיעית, שאמר יהושפט, שנאמר: (דברי הימים ב כ,כא) "ויועץ אל העם, ויעמד משררים ליי, ומהללים להדרת קדש, בצאת לפני החלוץ, ואמרים: הודו ליי, כי לעולם חסדו!" ומה נשתנית הודיה זו מכל הודיות שבתורה? שבכל הודיות שבתורה נאמר: "הודו ליי כי טוב, כי לעולם חסדו!" ובזו לא נאמר "כי טוב". אלא כביכל לא היתה שמחה לפניו במרום. על מיתתן שלרשעים, לא היתה שמחה לפניו, קל וחמר על אבדתו שלצדיק אחד, שהוא שקול כנגד העולם כלו, שנאמר: (משלי י,כה) "וצדיק יסוד עולם."

יהעשירית לעתיד לבא, שנאמר: (ישעיה מב,י)…

העשירית לעתיד לבא, שנאמר: (ישעיה מב,י) "שירו ליי שיר חדש, תהלתו מקצה הארץ", ואומר: (תהלים קמט,א) "שירו ליי שיר חדש, תהלתו בקהל חסידים." כל השירות שעברו קרויות בלשון נקבה. כשם שהנקבה יולדת, כך התשועות שעברו, היה אחריהם שעבוד, אבל התשועה העתידה קרויה בלשון זכר, שנאמר: (ירמיה ל,ו) "שאלו נא וראו, אם ילד זכר, מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו?" כשם שאין הזכר יולד, כך התשועה העתידה לבא, אין אחריה שעבוד, שנאמר: (ישעיה מה,יז) "ישראל נושע ביי תשועת עולמים, לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד."

יא"ליי" . ליי אמרוה, ולא אמרוה…

"ליי". ליי אמרוה, ולא אמרוה לבשר ודם. לא כענין שנאמר להלן: (שמואל א יח,ו) "ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי, ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשיר, והמחלות לקראת שאול המלך, בתפים בשמחה ובשלשים." ואומר: (שמואל א יח,ז) "ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן: הכה שאול באלפו, ודוד ברבבתיו!" אבל כן "ליי", ליי אמרוה, ולא אמרוה לבשר ודם.

יב"ויאמרו לאמר" , רבי נחמיה אומר:…

"ויאמרו לאמר", רבי נחמיה אומר: שרת רוח הקדש על ישראל והיו אומרין שירה, כבני אדם שהן קורין את שמע.

יגרבי עקיבה אומר: רוח הקדש שרת…

רבי עקיבה אומר: רוח הקדש שרת על ישראל, והיו אומרין שירה, כבני אדם שהן קורין את ההלל.

ידרבי אליעזר בן תדי אומר: משה…

רבי אליעזר בן תדי אומר: משה היה פותח בדברים תחלה, וישראל עונין אחריו וגומרין עמו. משה היה פותח בדברים ואומר: "אשירה ליי", וישראל עונין אחריו וגומרין עמו: "אשירה ליי, כי גאה גאה, סוס ורכבו רמה בים." משה היה פותח ואומר: (שמות טו,ב) "עזי וזמרת יה", וישראל עונין אחריו וגומרין עמו: "עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה". משה היה פותח ואומר: (שמות טו,ג) "יי איש מלחמה", וישראל עונין אחריו וגומרין עמו: "יי איש מלחמה, יי שמו."

טו"אשירה ליי" , ליי נאה גדלה,…

"אשירה ליי", ליי נאה גדלה, ליי נאה גבורה, ליי התפארת והנצח וההוד! וכן דוד אמר: (דברי הימים א כט,יא) "לך יי הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד".

טז"אשירה ליי, כי גאה גאה" .…

"אשירה ליי, כי גאה גאה". מושלו משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שנכנס למדינה, והיו הכל מקלסין לפניו שהוא גבור, ואינו אלא חלש, [מקלסין: משבחים. מן המנהג ההלניסטי לקבל את פני המלך ברחובות בקיאה: "קלוס", יפה!] שהוא עשיר, ואינו אלא עני, שהוא חכם, ואינו אלא טפש, שהוא רחמני, ואינו אלא אכזרי, שהוא דין, שהוא נאמן, ואין בו אחת מכלן, אלא הכל מחניפין לו. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן, אלא "אשירה ליי" שהוא גבור, שנאמר: (דברים י,יז) "האל הגדול הגבור והנורא", ואומר (תהלים כד,ט) "יי עזוז וגבור, יי גבור מלחמה." ואומר (ישעיה מב,יג) "יי כגבור יצא, כאיש מלחמות יעיר קנאה, יריע אף יצריח, על איביו יתגבר." [יצריח: ישמיע צרחה.] ואומר (ירמיה י,ו) "מאין כמוך יי, גדול אתה, וגדול שמך בגבורה."

יז"אשירה ליי" שהוא עשיר, שנאמר: (דברים…

"אשירה ליי" שהוא עשיר, שנאמר: (דברים י,יד) "הן ליי אלהיך השמים ושמי השמים, הארץ וכל אשר בה." ואומר (תהלים כד,א) "ליי הארץ ומלואה, תבל וישבי בה." ואומר (תהלים צה,ה) "אשר לו הים, והוא עשהו". ואומר (חגי ב,י) "לי הכסף ולי הזהב, נאם יי צבאות." ואומר (יחזקאל יח,ד) "הן כל הנפשות לי הנה, כנפש האב וכנפש הבן, לי הנה".

יח"אשירה ליי" שהוא חכם, שנאמר: (משלי…

"אשירה ליי" שהוא חכם, שנאמר: (משלי ג,יט) "יי בחכמה יסד ארץ". ואומר (איוב יב,יג) "עמו חכמה וגבורה". ואומר (משלי ב,ו) "כי יי יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה." ואומר *(דניאל ב,כא) "יהב חכמתא לחכימין, ומנדעא לידעי בינה." [* נותן חחכמה לחכמים והמדע ליודעי בינה.] ואומר (ירמיה י,ז) "מי לא יראך, מלך הגוים? כי לך יאתה, כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם, מאין כמוך."

יט"אשירה ליי" שהוא רחמן, שנאמר: (שמות…

"אשירה ליי" שהוא רחמן, שנאמר: (שמות לד,ו) "יי! יי! אל רחום וחנון, ארך אפים, ורב חסד ואמת." ואומר (תהלים קמה,י) "חנון ורחום יי." ואומר (דברים ד,לא) "כי אל רחום יי אלהיך, לא ירפך ולא ישחיתך, ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם." ואומר (תהלים כה,ו) "זכר רחמיך יי וחסדיך, כי מעולם המה." ואומר: (תהלים קמה,ט) "טוב יי לכל, ורחמיו על כל מעשיו." ואומר (דניאל ט,ט) "לאדני אלהינו הרחמים והסלחות".

כ"אשירה ליי" שהוא דין, שנאמר: "כי…

"אשירה ליי" שהוא דין, שנאמר: "כי המשפט לאלהים הוא". ואומר (תהלים פב,א) "אלהים נצב בעדת אל". ואומר (דברים לב,ד) "הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא."

כא"אשירה ליי" , שהוא נאמן, שנאמר:…

"אשירה ליי", שהוא נאמן, שנאמר: (דברים ז,ט) "וידעת כי יי אלהיך הוא האלהים, האל הנאמן, שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצו‍תו לאלף דור." ואומר (דברים לב,ד) "הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא." הא ליי נאה גבורה, לו התפארת הנצח וההד.

כב"אשירה ליי" , שהוא נאה, שהוא…

"אשירה ליי", שהוא נאה, שהוא הדור, שהוא משבח, שנאמר: (תהלים פט,ז) "כי מי בשחק יערך ליי, ידמה ליי בבני אלים?" ואומר (תהלים פט,ח) "אל נערץ בסוד קדשים רבה". ואומר (תהלים פט,ט) "יי אלהי צבאות, מי כמוך חסין יה". מהו צבאות? אות הוא בתוך צבא שלו. וכן הוא אומר (דברים לג,ב) "ואתה מרבבת קדש", אות הוא בתוך רבבות קדש שלו. וכן דוד אומר: (תהלים פו,י) "אין כמוך באלהים אדני, ואין כמעשיך." וכן הוא אומר (שיר השירים ה,י) "דודי צח ואדום". ואומר (שיר השירים ה,יא) "ראשו כתם פז". ואומר (שיר השירים ה,יב) "עיניו כיונים על אפיקי מים". [אפיקי מים: זרמים.] ואומר (שיר השירים ה,יג) "לחיו כערוגת הבשם". ואומר (שיר השירים ה,יד) "ידיו גלילי זהב". ואומר (שיר השירים ה,טו) "שוקיו עמודי שש".

כגרבי יוסה הגלילי אומר: הרי הוא…

רבי יוסה הגלילי אומר: הרי הוא אומר: (תהלים ח,ג) "מפי עוללים וינקים יסדת עז". "עוללים", אלו שבמעי אמן, שנאמר: (איוב ג,טז "או כנפל טמון לא אהיה, כעללים לא ראו אור." [נפל טמון: עובר שנולד מת ומטמינים אותו באדמה.] "וינקים", אלו שיונקים משדי אמן, שנאמר: (יואל ב,יב) "אספו עוללים וינקי שדים".

כדרבי אומר: "עללים", אלו עוללים שבחוץ,…

רבי אומר: "עללים", אלו עוללים שבחוץ, שנאמר: (ירמיה ט,כ) "להכרית עולל מחוץ". ואומר (איכה ד,ד) "עוללים שאלו לחם". "ינקים", אלו שעל שדי אמן, שנאמר: (יואל ב,טז) "אספו עוללים וינקי שדים". אלו ואלו פתחו פיהם ואמרו שירה לפני המקום, שנאמר: "אשירה ליי".

כהרבי מאיר אומר: אף עברין שבמעי…

רבי מאיר אומר: אף עברין שבמעי אמן פתחו פיהן, [עברים: עברים.] ואמרו שירה לפני המקום, שנאמר: (תהלים סח,כז) "במקהלות ברכו אלהים, אדני ממקור ישראל." ולא ישראל בלבד אמרו שירה לפני המקום, אלא אף מלאכי השרת, שנאמר: (תהלים ח,ב) "יי אדנינו, מה אדיר שמך בכל הארץ! אשר תנה הודך על השמים."