א(שמות יד,כו) ["ויאמר יי אל משה:…

(שמות יד,כו) ["ויאמר יי אל משה: נטה את ידך על הים, וישבו המים על מצרים, על רכבו ועל פרשיו."] "ויאמר יי אל משה: נטה את ידך על הים!" אין הים עומד לנגדך, ולא ישנה בדבורך! "וישבו המים על מצרים, על רכבו ועל פרשיו." יחזר עליהם הים ויחזר עליהם הגלגל, [הגלגל: גלגל המזלות.] ויחזיר להם את זדונם, שבמחשבה שחשבו המצריים לאבד את ישראל, בה אני נפרע מהן. הם חשבו לאבד את בני במים, אף אני, איני נפרע מהן אלא במים, שנאמר: (תהלים ז,טז) "בור כרה ויחפרהו, ויפל בשחת יפעל." (תהלים ז,יז) "ישוב עמלו בראשו". (משלי כו,כז) "כרה שחת, בה יפול, וגולל אבן, אליו תשוב." (קהלת י,ח-ט) "חפר גומץ, בו יפול, ופרץ גדר ישכנו נחש. [גומץ: שוחה.] מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם." [יסכן: יימצא בסכנה.] וכן שלמה אומר: (משלי יח,כ) "מפרי פי איש ישבע טוב, וגמול ידי אדם ישיב לו." וכן ישעיה אומר: (ישעיה נט,יח) "כעל גמלות, כעל ישלם, חמה לצריו, גמול לאיביו, לאיים גמול ישלם." ומהו אומר? (ישעיה סה,ז) "ומדתי פעלתם ראשנה אל חיקם."

בוכן ירמיה הנביא אומר: (ירמיה לב,יט)…

וכן ירמיה הנביא אומר: (ירמיה לב,יט) "גדל העצה ורב העליליה, אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם, לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו." ומהו אומר? (ירמיה נ,כט) "שלמו לה כפעלה! ככל אשר עשתה, עשו לה! כי אל יי זדה, אל קדוש ישראל."

גוכן יתרו אומר למשה: (שמות יח,יא)…

וכן יתרו אומר למשה: (שמות יח,יא) "עתה ידעתי, כי גדול יי מכל האלהים". מכירו הייתי לשעבר, ועכשו ביותר, שנתגדל שמו בעולם, במחשבה שחשבו המצריים לאבד את ישראל, בו בדבר נפרע מהן המקום, שנאמר: (שמות יח,יא) "כי בדבר אשר זדו עליהם."

ד(שמות יד,כז) ["ויט משה את ידו…

(שמות יד,כז) ["ויט משה את ידו על הים, וישב הים לפנות בקר לאיתנו, ומצרים נסים לקראתו, וינער יי את מצרים בתוך הים."] "ויט משה את ידו על הים, וישב הים לפנות בקר לאיתנו", אין איתנו אלא תקפו, שנאמר: (במדבר כד,כא) "איתן מושבך, ושים בסלע קנך." רבי נתן אומר: אין איתנו אלא ישן וקשה, שנאמר: (ירמיה ה,טו) "הנני מביא עליכם גוי ממרחק, בית ישראל, נאם יי, גוי איתן הוא, גוי מעולם הוא, גוי לא תדע לשנו, ולא תשמע מה ידבר." "ומצרים נסים לקראתו". מגיד הכתוב, שלכל מקום שהיה מצרי נס, היה הים רץ כנגדו.

המושלו משל, למה הדבר דומה? ליונה…

מושלו משל, למה הדבר דומה? ליונה שברחה מבן הנץ, ונכנסה לטריקלין שלמלך, [triklínion: חדר אוכל. ] ופתח לה המלך חלון מזרחי, ויצאת והלכה לה. נכנס בן הנץ אחריה, ונעל המלך בפניו את כל החלונות. והתחיל מירה בו את החצין. [מירה: יורה.] כך, כשעלה אחרון שלישראל מן הים, ירד אחרון שלמצרים לתוך הים. והיו מלאכי השרת מירין בהם חצין, ואבני אלגביש, [אלגביש: ברד.] אש וגפרית מגבוה, כענין שנאמר: (יחזקאל לח,כב) "ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף, ואבני אלגביש, אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו, ועל עמים רבים אשר אתו." "וינער יי את מצרים", כאדם שמנער את הקדרה: התחתון עולה למעלן, ועליון יורד למטן. דבר אחר: "וינער יי את מצרים". נתן בהן כח נערות, כדי לקבל את הפרענות. דבר אחר: "וינער יי את מצרים", מסרן כלן ביד מלאכין נערים, וביד מלאכין אכזריין, שנאמר: (משלי יז,יא) "ומלאך אכזרי ישלח בו." (איוב לו,יד) "תמת בנער נפשם, וחיתם בקדשים."

ו(שמות יד,כח) "וישבו המים ויכסו את…

(שמות יד,כח) "וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים, לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים, לא נשאר בהם עד אחד." אף לא פרעה. דברי רבי יהודה, שנאמר: (שמות טו,ד) "מרכבת פרעה וחילו ירה בים, ומבחר שלשיו טבעו בים סוף." רבי נחמיה אומר: חוץ מפרעה. עליו הוא אומר: (שמות ט,טז) "ואולם בעבור זאת העמדתיך, בעבור הראתך את כחי, ולמען ספר שמי בכל הארץ." ויש אומרים: באחרונה ירד פרעה וטבע, שנאמר: (שמות טו,יט) "כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים, וישב יי עלהם את מי הים".

ז(שמות יד,כט) ["ובני ישראל הלכו ביבשה…

(שמות יד,כט) ["ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, והמים להם חמה מימינם ומשמאלם."] "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים", היו מלאכי השרת תמהים. אמרו: רבון כל העולמים! בני אדם עובדי עבודה זרה מהלכין ביבשה בתוך הים! מנין שאף הים נתמלא עליהן חמה? שלמעלן הוא אומר 'חמה', וכן הוא אומר "חומה". ומי גרם להן להנצל? "מימינם ומשמאלם", "מימינם", בזכות תורה, שנאמר: (דברים לג,ב) "מימינו אשדת למו." "ומשמאלם", זו תפלה. דבר אחר: "מימינם", זו מזוזה, "ומשמאלם", זו תפלה.

חדרש רבי פפיס: (שיר השירים א,ט)…

דרש רבי פפיס: (שיר השירים א,ט) "לססתי ברכבי פרעה". רכב פרעה על סוס זכר, כביכל נגלה על סוס זכר, שנאמר: (חבקוק ג,טו) "דרכת בים סוסיך, חמר מים רבים." רכב פרעה על סוס נקבה, כביכל נגלה על סוס נקבה, שנאמר: (שיר השירים א,ט) "לססתי ברכבי פרעה דמיתיך". אמר לו רבי עקיבה: דייך פפיס! אמר לו: מה את מקים "לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי"? אמר לו: כשם שששתי על המצרים לאבדן, כך ששתי על ישראל לאבדן. מי גרם להן להנצל? "מימינם ומשמאלם", "מימינם", בזכות תורה, שנאמר: (דברים לג,ב) "מימינו אשדת למו." "ומשמאלם", זו תפלה.

טדרש רבי פפיס: (איוב כג,יג) "והוא…

דרש רבי פפיס: (איוב כג,יג) "והוא באחד ומי ישיבנו, ונפשו אותה ויעש." דן יחידי לכל באי העולם, ואין להשיב על דברו. אמר לו רבי עקיבה: דייך פפיס! אמר לו: מה את מקים "והוא באחד ומי ישיבנו"? אמר לו: אין לי להשיב על דברי מי שאמר והיה העולם, אלא הכל באמת, והכל בדין.

ידרש רבי פפיס: (בראשית ג,כב) "הן…

דרש רבי פפיס: (בראשית ג,כב) "הן האדם היה כאחד ממנו", כאחד ממלאכי השרת. אמר רבי עקיבה: דייך פפיס! אמר לו: מה אתה מקים "הן האדם היה כאחד ממנו"? אמר לו: נתן המקום לפניו שתי דרכים, דרך חיים ודרך מות, ובחר לו דרך מות.

יאדרש רבי פפיס: (תהלים קו,כ) "וימירו…

דרש רבי פפיס: (תהלים קו,כ) "וימירו את כבודם בתבנית שור". שומע אני, בשור שלמעלן! תלמד לומר "אכל עשב." אמר לו רבי עקיבה: דייך פפיס! אמר לו: מה את מקים "וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב"? בשור שלמטה. שומע אני, בשור שלימות השנה! [שלימות השנה: במצב רגיל, לא עסוק באכילה.] תלמד לומר "אכל עשב." אין לך מנול ומשקץ יותר מן השור בשעה שהוא אוכל עשב.

יב(שמות יד,ל) ["ויושע יי ביום ההוא…

(שמות יד,ל) ["ויושע יי ביום ההוא את ישראל מיד מצרים, וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים."] "ויושע יי ביום ההוא את ישראל מיד מצרים", כצפור שהיא נתונה ביד אדם, שאם יכבש ידו מעט, מיד הוא חונקה, שנאמר: (תהלים קכד,ז) "נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים, [מפח יוקשים: ממלכודת שטמנו הציידים.] הפח נשבר, ואנחנו נמלטנו." (תהלים קכד,ח) "עזרנו בשם יי, עשה שמים וארץ." (תהלים קכד,ו) "ברוך יי, שלא נתננו טרף לשניהם." וכאדם שהוא שומט את העבר ממעי הפרה, שנאמר: (דברים ד,לד) "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי", שאין תלמוד (לומר) "גוי מקרב גוי", אלא כאדם שהוא שומט את העבר ממעי הפרה, שנאמר: (דברים ד,כ) "ואתכם לקח יי ויוצא אתכם מכור הברזל, ממצרים, להיות לו לעם נחלה כיום הזה."

יג"וירא ישראל את מצרים מת על…

"וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים." מפני ארבעה דברים ראו ישראל את המצרים מתים: כדי שלא יהו ישראל אומרים: כשם שעלינו מצד זה, כך עלו המצרים מצד אחר. וכדי שלא יהו המצריים אומרין: כשם שאבדנו בים, כך אבדו ישראל בים. וכדי שיקחו ישראל את הבזה, שהיו המצרים טעונים כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות. וכדי שיהיו ישראל נותנים עיניהן בהן, ומכירין אותם ומוכיחין בהם, שנאמר: (תהלים נ,כא) "אוכיחך ואערכה לעיניך." (מיכה ז,י) "ותרא איבתי ותכסה בושה".

יד"מת על שפת הים." וכי מתים…

"מת על שפת הים." וכי מתים היו? אלא מתים ולא מתים, כענין שנאמר: (בראשית לה,יח) "ויהי בצאת נפשה, כי מתה". וכי מתה היתה? אלא מתה ולא מתה.

טו(שמות יד,לא) ["וירא ישראל את היד…

(שמות יד,לא) ["וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יי במצרים, וייראו העם את יי, ויאמינו ביי ובמשה עבדו."] "וירא ישראל את היד הגדלה". מיתות חמורות, מיתות משנות זו מזו, לפי שהביא עליהם כמה מיתות בים. רבי יוסה הגלילי אומר: מנין שלקו המצרים במצרים עשר מכות, ועל הים לקו חמשים מכות? במצרים, מה הוא אומר? (שמות ח,טו) "ויאמרו החרטמם אל פרעה: אצבע אלהים הוא! ויחזק לב פרעה, ולא שמע אלהם כאשר דבר יי." ועל הים מהו אומר? (שמות יד,לא) "וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יי במצרים, וייראו העם את יי, ויאמינו ביי ובמשה עבדו". כמה לקו באצבע? עשר מכות, אמר מעתה: במצרים לקו עשר מכות, ועל הים לקו חמשים מכות.

טזרבי אליעזר אומר: מנין אתה אומר,…

רבי אליעזר אומר: מנין אתה אומר, שכל מכה ומכה שהביא הקדש ברוך הוא על המצריים במצרים היתה שלארבע מכות? שנאמר: (תהלים עח,מט) "ישלח בם חרון אפו, עברה וזעם וצרה, משלחת מלאכי רעים." "עברה", אחת, "וזעם", שתים, "וצרה", שלש, "משלחת מלאכי רעים", ארבע. אמר מעתה, במצרים לקו ארבעים מכות, ועל הים לקו מאתים מכות.

יזרבי עקיבה אומר: מנין אתה אומר,…

רבי עקיבה אומר: מנין אתה אומר, שכל מכה ומכה שהביא הקדש ברוך הוא על המצריים במצרים היתה שלחמש מכות? שנאמר: (תהלים עח,מט) "ישלח בם חרון אפו, עברה וזעם וצרה, משלחת מלאכי רעים." הרי אחת וכל. אמר מעתה, במצרים לקו חמשים מכות, ועל הים לקו מאתים וחמשים מכות.

יח"וייראו העם את יי" , לשעבר…

"וייראו העם את יי", לשעבר לא היו יראים את יי, אבל כן: (שמות יד,לא) "וייראו העם את יי, ויאמינו ביי ובמשה עבדו." אם במשה האמינו, קל וחמר ביי! אלא ללמדך, שכל מי שמאמין ברועה ישראל, כאלו מאמין במי שאמר והיה העולם.

יטכיוצא בדבר אתה אומר: (במדבר כא,ה)…

כיוצא בדבר אתה אומר: (במדבר כא,ה) "וידבר העם באלהים ובמשה". אם באלהים דברו, קל וחמר במשה! ללמדך, שכל מי שמדבר ברועה ישראל, כאלו מדבר במי שאמר והיה העולם.

כ"ויאמינו ביי". גדולה האמנה לפני מי…

"ויאמינו ביי". גדולה האמנה לפני מי שאמר והיה העולם, שבשכר אמנה שהאמינו, שרת עליהם רוח הקדש ואמרו שירה, שנאמר: (שמות יד,לא-טו,א) "ויאמינו ביי ובמשה עבדו. אז ישיר משה ובני ישראל".

כארבי נחמיה אומר: מנין אתה אומר,…

רבי נחמיה אומר: מנין אתה אומר, שכל המקבל עליו מצוה אחת באמנה, כדי הוא שתשרה עליו שכינה? שכן מצינו באבותינו, שבשכר אמנה שהאמינו, שרת עליהם רוח הקדש, ואמרו שירה, שנאמר: (שמות יד,לא-טו,א) "ויאמינו ביי ובמשה עבדו. אז ישיר משה ובני ישראל".

כבוכן את מוצא, שלא ירש אברהם…

וכן את מוצא, שלא ירש אברהם אבינו העולם הזה והעולם הבא, אלא בזכות אמנה שהאמין ביי, שנאמר: (בראשית טו,ו) "והאמן ביי ויחשבה לו צדקה."

כגוכן את מוצא, שלא נגאלו ישראל…

וכן את מוצא, שלא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמנה, שנאמר: (שמות ד,לא) "ויאמן העם".

כדוכן הוא אומר: (תהלים לא,כד) "אמונים…

וכן הוא אומר: (תהלים לא,כד) "אמונים נצר יי", מזכיר אמונת אבות. (שמות יז,יב) "ואהרן וחור תמכו בידיו, מזה אחד ומזה אחד, ויהי ידיו אמונה, עד בא השמש." (תהלים קיח,כ) "זה השער ליי, צדיקים יבאו בו."

כהבבעלי אמנה מהו אומר? (ישעיה כו,ב)…

בבעלי אמנה מהו אומר? (ישעיה כו,ב) "פתחו שערים ויבא גוי צדיק, שמר אמנים." השער הזה, כל בעלי אמונה נכנסין בו.

כווכן הוא אומר: (תהלים צב ב,ו)…

וכן הוא אומר: (תהלים צב ב,ו) "טוב להדות ליי, ולזמר לשמך עליון. להגיד בבקר חסדך, ואמונתך בלילות. עלי עשור ועלי נבל, עלי הגיון בכנור. כי שמחתני יי בפעלך, במעשי ידיך ארנן." מי גרם לנו לבא לידי שמחה זו? אלא בשכר אמנה שהאמינו אבותינו בעולם הזה, שכלו לילות, לפיכך זכינו לעולם הבא, שכלו בקר. לכך נאמר (תהלים צב,ג) "להגיד בבקר חסדך".

כזוכן יהושפט אומר לעם: (דברי הימים…

וכן יהושפט אומר לעם: (דברי הימים ב כ,כ) "האמינו ביי אלהיכם, ותאמנו! האמינו בנביאיו והצליחו!" (ירמיה ה,ג) "יי עיניך הלוא לאמונה?" (חבקוק ב,ד) "וצדיק באמונתו יחיה." (איכה ג,כג) "חדשים לבקרים רבה אמונתך."

כחוכן את מוצא, שאין הגליות עתידות…

וכן את מוצא, שאין הגליות עתידות מתכנסות אלא בשכר אמנה שהאמינו, שנאמר: (שיר השירים ד,י) "אתי מלבנון כלה, אתי מלבנון, תבואי! תשורי מראש אמנה, מראש שניר וחרמון, [תשורי: תסתכלי. או: תצעדי.] ממענות אריות, מהררי נמרים." (הושע ב,כא-כב) "וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. וארשתיך לי באמונה, וידעת את יי."

כטהא, גדולה אמנה לפני מי שאמר…

הא, גדולה אמנה לפני מי שאמר והיה העולם, שבשכר אמונה שרתה עליהם רוח הקדש, ואמרו שירה, שנאמר: (שמות יד,לא-טו,א) "ויאמינו ביי ובמשה עבדו. אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליי". וכן הוא אומר: (תהלים קו,יב) "ויאמינו בדבריו, ישירו תהלתו." חסלת מסכתא דויהי בשלח.