הנה אנכי שלח מלאך, הדא הוא דכתיב (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם, אלו המתינו ישראל למשה ולא היו עושים אותו מעשה, לא היתה גליות ולא מלאך המות שולט בהן, וכן הוא אומר (שמות לב, טז): והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת, מהו חרות, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר חרות מן גליות, ורבי נחמיה אומר חרות ממלאך המות, בשעה שאמרו ישראל (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, אמר הקדוש ברוך הוא אדם הראשון צויתיו מצוה אחת כדי שיקימנה והשויתיו למלאכי השרת, שנאמר (בראשית ג, כב): הן האדם היה כאחד ממנו, אלו שהן עושין ומקיימין תרי"ג מצוות חוץ מן הכללים ומן הפרטים ומן הדקדוקים, אינו דין שיהיו הן חיין וקימין לעולם, וכן הוא אומר (במדבר כא, יט): וממתנה נחליאל, שנחלו מהקדוש ברוך הוא שיהיו חיים וקימים לעולם, כיון שאמרו (שמות לב, ח): אלה אלהיך ישראל, בא מות עליהם, אמר הקדוש ברוך הוא בשיטתו של אדם הראשון הלכתם שלא עמד בנסיונו שלש שעות ובתשע שעות נקנסה עליו מיתה, אני אמרתי אלהים אתם, והלכתם אחר מדותיו של אדם הראשון (תהלים פב, ז): אכן כאדם תמותון. מהו (תהלים פב, ז): וכאחד השרים תפלו, אמר רבי יהודה או כאדם או כחוה. דבר אחר, וכאחד השרים תפלו, אמר רבי פנחס הכהן בן רבי חמא אמר להם הקדוש ברוך הוא הפלתם עצמכם, לשעבר הייתם משתמשים על ידי רוח הקדש, עכשיו אין אתם משתמשים אלא על ידי מלאך, הוי: הנה אנכי שלח מלאך לפניך.
דבר אחר, הנה אנכי שלח מלאך לפניך, הדא הוא דכתיב (ירמיה ג, יט): ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים, מהו אשיתך, אמר הקדוש ברוך הוא משעה שעמדתם בסיני וקבלתם את התורה וכתבתי שאני אוהב אתכם, שנאמר (דברים ז, ח): כי מאהבת ה' אתכם, ואחר שאהבתי אתכם היאך אני יכול לשנא אתכם, איך אשיתך בבנים, ואין אשיתך אלא שנאה, שנאמר (בראשית ג, טו): ואיבה אשית. דבר אחר, איך אשיתך בבנים, רבי יהושע אומר חיבתם עצמכם, כדכתיב (שמות כא, ל): ככל אשר יושת עליו, ורבי ברכיה אמר בירתם עצמכם, כדכתיב (ישעיה ה, ו): שמיר ושית. (ירמיה ג, יט): ואתן לך ארץ חמדה, למה נקראת חמדה, שבית המקדש נתון בתוכה, הדא הוא דכתיב (תהלים סח, יז): ההר חמד אלהים לשבתו. דבר אחר, ארץ חמדה, שחמדו לה כל המלכים, שבין העי ובין יריחו אינו אלא שלשה מלין, לזו מלך ולזו מלך. דבר אחר, ארץ חמדה, רבנן אמרי ארץ שנחמדו לה אבות העולם, אברהם, שנאמר (בראשית יב, א): לך לך מארצך, יצחק (בראשית כו, ג): גור בארץ הזאת, יעקב (בראשית מז, ל): ונשאתני ממצרים. ולמה הם מתחמדים לה, אמר רבי שמעון בן לקיש, מפני שהם חיים תחלה לימות המשיח. ומהו (ירמיה ג, יט): נחלת צבי, למה הוא מושלה לצבי, מה הצבי משאדם מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו, כך בשעה שזכו ישראל אין ארץ ישראל מחזקת פרותיה. דבר אחר, מה צבי זה קל לאכל, כך ארץ ישראל פרותיה קלין לאכל. ורבנין אמרי מה צבי זה רגליו קלין יותר מכל בהמה ומן החיה, כך ארץ ישראל ממהרת לבשל פרותיה יותר מכל הארצות, וכל כך למה, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל כדי שיהא שמי מיחד עליכם, (ירמיה ג, יט): ואמר אבי תקראי לי ומאחרי לא תשובי, אתם לא עשיתם כן אלא (ירמיה ג, כ): אכן בגדה אשה מרעה, רבנן אמרי מאישה אין כתיב כאן אלא מרעה, מה אשה זו אינה יכולה למרד בבעלה אלא ברעה היא יכולה לכפר בו, למה שאין ביניהן גמיסקין, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל לא עשיתוני כבעל אלא כרע, כשם שהאשה בוגדה ברעה כך בגדתם בי בית ישראל. אמר רבי יהודה בן רבי סימון הלואי כאשה ברעה שכל זמן שהוא נותן לה שכר היא נשמעת לו פסק הימנה שכר אומרת לו כלום הייתי משעבדת לך אלא בשביל השכר, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל כלום חסרתי אתכם עד שכפרתם בי, הוי: בגדה אשה מרעה, דבר אחר, הנה אנכי שלח מלאך, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, אלו זכיתם אני בעצמי נעשיתי לכם שליח כדרך שעשיתי לכם במדבר, שנאמר (שמות יג, כא): וה' הלך לפניהם יומם, ועכשיו שלא זכיתם, הריני מוסר אתכם לשליח, שנאמר: הנה אנכי שלח מלאך.
ואימתי נמסרו לשליח, בשעה שעבדו עבודת כוכבים, מנין, שכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות לב, לד): לך נחה את העם, אמר משה (שמות לג, טו): אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה. ועוד אמר משה רבון העולם מה בינינו לבין עובדי כוכבים לנו נביאים ולהם נביאים, לנו שר ולהם שר. אמר רבי לוי שתי מדות טובות בטל הקדוש ברוך הוא מעובדי כוכבים, שלא יעמדו עליהם נביאים ושלא ימסרו ישראל לשר כל ימי משה, כיון שמת משה חזר אותו השר למקומו, שכן יהושע ראהו, שנאמר (יהושע ה, יג יד): ויהי בהיות יהושע ביריחו, ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי, לכך נאמר: הנה אנכי שלח מלאך לפניך.
השמר מפניו, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, הזהרו בשליח שאינו חוזר בשליחותי, מדת הדין הוא (שמות כג, כא): אל תמר בו, לשעבר הוא אומר (דברים ט, ז): ממרים הייתם עם ה', והייתי מקבל מכם, אבל עכשיו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם. דבר אחר, אל תמר בו, אל תמירוני בו ואל תעשוני תמורתו, שמא תאמרו הואיל והוא השר שלנו לו אנחנו עובדים והוא נושא את פשעינו, לאו, אלא כי לא ישא לפשעכם, לא כמותי שכתוב בי (מיכה ז, יח): נשא עון ועבר על פשע, אבל הוא לא ישא לפשעכם. ולא עוד אלא שאתם גורמים לו שישמט שמי מקרבו, שנאמר (שמות כג, כא): כי שמי בקרבו. דבר אחר, כי שמי בקרבו, לפי שאין מלאכי השרת נזונין אלא מזיו שכינה, שנאמר (נחמיה ט, ו): ואתה מחיה את כלם, מהו כך אמר רבי חגאי בשם רבי יצחק ואתה מחיה לכולהון, ולא עוד אלא שהוא מתחיב על ידם, (שמות כג, כב): כי אם שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר, ידבר אין כתיב כאן אלא אדבר, אם מקבלין אתם הימנו כאלו לי אתם מקבלים, אם עושים אתם כן (שמות כג, כב): ואיבתי את איביך, הוי: הנה אנכי שלח מלאך.
רבי יצחק פתח (ירמיה ג, יט כ): ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים, אכן בגדה אשה מרעה. ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים, כל הנסים והגבורות שעשיתי לכם לא שתתנו שכרי אלא שתהיו מכבדים אותי כבנים וקוראים אותי אביכם, (ירמיה ג, יט): ואמר אבי תקראי לי, ומה נסים עשיתי לבריה בעולם יותר מכם, שעשיתי לכם שהייתם מהלכים אחרי ואני מהלך לפניכם ומאיר לכם, שנאמר (שמות יג, כא): וה' הלך לפניהם יומם. ואמר אבי תקראי לי, ואתם מה עשיתם, אכן בגדה אשה מרעה, מאישה אין כתיב כאן אלא מרעה, למה, אלא אדם שהוא נוטל אשה ועושה עמה ימים הרבה אפלו העני אשתו אינה כופרת בו אלא אומרת בשעה שהיה עשיר האכילני והלבישני, ועכשיו שהעני איני כופרת בו, ובשעה שהיא זונה אם נתן לה הרי היא מודה לו, ואם לא נתן לה אינה מכרת אותו, לכך נאמר: אכן בגדה אשה מרעה. דבר אחר, הזונה בשעה שיש לה אוהב והוא מכבדה בחפץ, היא מראתו לחברותיה ואומרת ראו כמה כבדני אוהבי, ואתם בית ישראל לא עשיתם כן, אלא עשיתי לכם נסים וגבורות שהיו ענני כבוד מקיפין אתכם והמן יורד והבאר עולה והשליו מצוי, ולא קלסתם אותי ולא הייתם כזונה לקלס אתנן [על פי (יחזקאל טז, לא)]: שנאמר (ירמיה ב, ו): ולא אמרו איה ה' המעלה אתנו מארץ מצרים, אף אני (שמות לג, ג): כי לא אעלה בקרבך, אלא מה אעשה הנה אנכי שלח מלאך.
דבר אחר, הנה אנכי שולח מלאך, הדא הוא דכתיב (תהלים לד, ח): חנה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, עושה אדם מצוה אחת הקדוש ברוך הוא נותן לו מלאך אחד לשמרו, שנאמר: חנה מלאך ה'. עושה שתי מצוות הקדוש ברוך הוא נותן לו שני מלאכים לשמרו, שנאמר (תהלים צא, יא): כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. עשה הרבה מצוות נותן לו הקדוש ברוך הוא חצי מחנהו, שנאמר (תהלים צא, ז): יפל מצדך אלף ורבבה מימינך, והוא חצי מחנהו, שנאמר (תהלים סח, יח): רכב אלהים רבתים אלפי שנאן.
דבר אחר, הנה אנכי שלח מלאך, הדא הוא דכתיב (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם, כשעמדו ישראל בסיני וקבלו את התורה אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המות, על כל עובדי כוכבים יש לך רשות בהם ועל אמה זו אין לך רשות בה, שהם חלקי, כשם שאני חי וקים כך בני קימין, שנאמר (דברים לב, ח): בהנחל עליון גוים, וכתיב (דברים לב, ט): כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, ולא רציתם אלא חבלתם מעשיכם ואמרתם לעגל (שמות לב, ח); אלה אלהיך ישראל, ולכך (תהלים פב, ז): אכן כאדם תמותון, מה עובדי כוכבים משתמשים בשרים אף אתם כן, שנאמר: הנה אנכי שלח מלאך. וכן אתה מוצא שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב שרי כל מלכות ומלכות, שנאמר (בראשית כח, יב): ויחלם והנה סלם מצב ארצה, הראה לו כמה אמות וכמה איפרכין וכמה שלטונין עומדים מכל מלכות ומלכות, וכשם שהראה לו אותן עומדים כך הראה לו אותן נופלין, שנאמר (בראשית כח יב): והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו. אמר לו הקדוש ברוך הוא עלה אף אתה, אמר לו יעקב מתירא אני שמא ארד כשם שירדו אלו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תתירא, כשם שאיני יורד מגדלתי כך לא אתה ולא בניך יורדים מגדלתם, שנאמר (בראשית כח, יג): והנה ה' נצב עליו, אימתי בשעה שהם עושים רצוני, ובשעה שאמרתם אלה אלהיך ישראל ועזבתם אותי והלכתם בדרכי עובדי כוכבים, מה עובדי כוכבים בשרים אף אתם בשרים, שנאמר: הנה אנכי שולח מלאך.
אמר לו משה, מלאך אתה משלח עמי, כך היו התנאים, לא אמרת (שמות ג, ח): וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא, ועתה אתה אומר: הנה אנכי שלח מלאך לפניך, (שמות לג, טו): אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה. אמר לו (שמות לג, ג): כי לא אעלה בקרבך, אמר משה הרי אמרת מלאך, ואני אומר: אם אין פניך הלכים, נראה דברי מי עומדים, הדא הוא דכתיב (שמות לג, יב): ויאמר משה אל ה' ראה אתה אמר אלי, אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך (שמות לג, יד): פני ילכו והנחתי לך, ורוח הקדש צווחת (קהלת ח, ד ה): באשר דבר מלך שלטון וגו', שומר מצוה לא ידע דבר רע.
הנה אנכי שלח מלאך, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, מי ששמר את האבות הוא ישמר את הבנים, וכן אתה מוצא באברהם כשברך את יצחק בנו, אמר לו (בראשית כד, ז): ה' אלהי השמים וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך, ויעקב אבינו מה אמר לבניו (בראשית מח, טז): המלאך הגאל אתי וגו' אמר להם הוא גאלני מיד עשו, הוא הצילני מיד לבן, הוא זנני ופרנסני בשני רעבון. אמר הקדוש ברוך הוא למשה אף עכשו מי ששמר את האבות ישמר את הבנים, שנאמר: הנה אנכי. בכל מקום שהמלאך נראה השכינה נראית, שנאמר (שמות ג, ב): וירא מלאך ה' אליו בלבת אש, ומיד (שמות ג, ד): ויקרא אליו אלהים, ולא עוד אלא בשעה שצועקים ישראל לפניו תבוא להם תשועה, כך בסנה, שנאמר (שמות ג, ט): הנה צעקת בני ישראל באה אלי, וכן בגדעון (שופטים ו, יא יב): ויבא מלאך וגו' וירא אליו מלאך ה' וגו' (שופטים ו, יד): ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל, וכן לעתיד לבוא בשעה שיגלה הגאלה בא על ישראל, שנאמר (מלאכי ג, א): הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני.