א(שמות לא,יב-יג) "וידבר יי אל משה…

(שמות לא,יב-יג) "וידבר יי אל משה לאמר. ואתה, דבר אל בני ישראל לאמר: אך את שבתתי תשמרו, כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם, לדעת כי אני יי מקדשכם." לא על ידי מלאך, ולא על ידי שליח.

ב"אך את שבתתי תשמרו" , למה…

"אך את שבתתי תשמרו", למה נאמר? לפי שנאמר: (שמות כ,ט) "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך", אין לי אלא דברין שהן משם מלאכה, ודברין שהן משם שבות, מנין? תלמד לומר "אך את שבתתי תשמרו", להביא דברין שהן משם שבות.

גכבר היה רבי ישמעאל, רבי אלעזר…

כבר היה רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבה מהלכין בדרך, ולוי הסרד וישמעאל בנו שלרבי אלעזר בן עזריה [סרד: עושה בגדי סרד.] מהלכין אחריהן, ונשאלה שאלה: מנין לקיום נפש שידחה את השבת? היה רבי ישמעאל אומר: הרי הוא אומר: (שמות כב,א) "אם במחתרת ימצא הגנב, והכה ומת, אין לו דמים." ספק שבא לגנב, ספק שבא להרג, והרי דברים קול וחמר: מה, אם שפיכות דמים, שהיא מטמא את הארץ ומסלקת את השכינה, הרי היא דוחה את השבת, קול וחמר לקיום נפש שידחה את השבת.

דרבי אלעזר בן עזריה אומר: ומה,…

רבי אלעזר בן עזריה אומר: ומה, אם מילה, שאינה אלא אחד מכל אבריו שלאדם, הרי היא דוחה את השבת, קול וחמר לשאר כל הגוף.

האמרו לו: ממקום שבאת, מה להלן…

אמרו לו: ממקום שבאת, מה להלן בודי, אף כן בודי!

ורבי עקיבה אומר: אם דוחה רציחה…

רבי עקיבה אומר: אם דוחה רציחה את העבודה, שהיא דוחה את השבת, קל וחמר לפקוח נפש שידחה את השבת.

זרבי יוסה הגלילי אומר: כשהוא אומר…

רבי יוסה הגלילי אומר: כשהוא אומר "אך", חלק: יש שבתות שאת שומר, ויש שבתות שאין את שומר.

חרבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי…

רבי שמעון בן מנסיא אומר: הרי הוא אומר: (שמות לא,יד) "ושמרתם את השבת, כי קדש הוא לכם", לכם שבת מסורה, אין אתן מסורין לשבת.

טרבי נתן אומר: הרי הוא אומר:…

רבי נתן אומר: הרי הוא אומר: (שמות לא,טז) "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדרתם", פקח עליו שבת אחת, שיעשה שבתות הרבה!

י"כי אות הוא ביני וביניכם" ,…

"כי אות הוא ביני וביניכם", ולא ביני ובין אמות העולם. "לדעת כי אני יי מקדשכם", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות לא,טז) "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדרתם, ברית עולם." שומע אני, אפלו חרש שוטה וקטן במשמע! תלמד לומר "לדעת", לא אמרתי אלא במי שיש בו דעת.

יא"כי אני יי מקדשכם." לעולם הבא.…

"כי אני יי מקדשכם." לעולם הבא. כגון קדשת שבת בעולם הזה. הא למדנו, שקדשת שבת מעין העולם הבא. וכן הוא אומר: (תהלים צב,א) "מזמור שיר ליום השבת." לעולם שכלו שבת.

יב(שמות לא,יד) ["ושמרתם את השבת, כי…

(שמות לא,יד) ["ושמרתם את השבת, כי קדש הוא לכם; מחלליה מות יומת, כי כל העשה בה מלאכה, ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה."] "ושמרתם את השבת, כי קדש הוא לכם". זו היא שאמר רבי שמעון בן מנסיא: לכם שבת מסורה, אין אתן מסורין לשבת.

יג"כי קדש הוא לכם" , מגיד…

"כי קדש הוא לכם", מגיד שהשבת מוספת קדשה לישראל. מה לפלוני חנותו נעולה? שהוא משמר את השבת. מה לפלוני בטל ממלאכתו? שהוא משמר את השבת.

ידולא עוד, אלא מעיד לפני מי…

ולא עוד, אלא מעיד לפני מי שאמר והיה העולם, שברא את עולמו לששה ימים, ונח ביום השביעי. וכן הוא אומר: (ישעיה מג,יב) "ואתם עדי, נאם יי, ואני אל."

טו"מחלליה מות יומת" , למה נאמר?…

"מחלליה מות יומת", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות לא,טו) "כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת." ענש שמענו, ואזהרה לא שמענו! תלמד לומר: (שמות כ,ט) "ויום השביעי שבת ליי אלהיך, לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך אשר בשעריך."

טזאין לי אלא ענש ואזהרה על…

אין לי אלא ענש ואזהרה על מלאכת היום, ענש ואזהרה על מלאכת הלילה, מנין? תלמד לומר "מחלליה מות יומת". ענש שמענו, ואזהרה לא שמענו! תלמד לומר (שמות כ,ט) "ויום השביעי שבת ליי אלהיך", שאין תלמוד (לומר) "שבת", אלא להביא את הלילה שיהיה בכלל אזהרה. דברי רבי יוחי ברבי יאשיהו.

יזרבי יהודה בן בתירה אומר: והרי…

רבי יהודה בן בתירה אומר: והרי הגוים שהקיפו לערי ישראל, וחללו ישראל את השבת, שלא יהו ישראל אומרין: הואיל וחללנו מקצתה, נחלל את כלה! תלמד לומר "מחלליה מות יומת", כהרף עין "מחלליה מות יומת".

יח"כי כל העשה בה מלאכה" .…

"כי כל העשה בה מלאכה". עד שיעשה מלאכה גמורה. והרי שכתב אות אחת בשחרית, ואות אחת בין הערבים, או שארג חוט אחד בשחרית, וחוט אחד בין הערבים, שומע אני, יהי חיב! תלמד לומר: (שמות לה,ב) "כל העשה בו מלאכה יומת." עד שיעשה בה מלאכה גמורה.

יט"ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה" ,…

"ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה", למה נאמר? לפי שהוא אומר "מחלליה מות יומת", אין לי אלא המזיד בהתרית עדים; בינו לבין עצמו, מנין? תלמד לומר "ונכרתה", להביא את המזיד בינו לבין עצמו.

כ"ונכרתה" , אין הכרתה אלא הפסקה.…

"ונכרתה", אין הכרתה אלא הפסקה. "הנפש ההוא", מזידה. דברי רבי עקיבה. "מקרב עמיה", ועמה בשלום.

כא(שמות לא,טו) ["ששת ימים יעשה מלאכה,…

(שמות לא,טו) ["ששת ימים יעשה מלאכה, וביום השביעי, שבת שבתון קדש ליי, כל העשה מלאכה ביום השבת, מות יומת."] "ששת ימים יעשה מלאכה". כתוב אחד אומר: "ששת ימים יעשה מלאכה", וכתוב אחד אומר: (שמות כ,י) "ששת ימים תעבד, ועשית כל מלאכתך." כיצד יתקימו שני כתובין? כשישראל עושין רצונו שלמקום, "ששת ימים יעשה מלאכה", מלאכתן נעשית על ידי אחרים, וכן הוא אומר: (ישעיה סא,ה) "ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר אכריכם וכרמיכם."

כבוכשאין ישראל עושין רצונו שלמקום, "ששת…

וכשאין ישראל עושין רצונו שלמקום, "ששת ימים תעבד, ועשית כל מלאכתך." מלאכתן נעשית על ידי עצמן.

כגולא עוד, אלא אפלו מלאכת אחרים…

ולא עוד, אלא אפלו מלאכת אחרים נעשית על ידן, שנאמר: (דברים כח,מח) "ועבדת את איביך אשר ישלחנו יי בך".

כד"וביום השביעי שבת שבתון קדש ליי"…

"וביום השביעי שבת שבתון קדש ליי", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (ויקרא כג,ב) "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם: מועדי יי אשר תקראו אתם מקראי קדש, אלה הם מועדי", כשם שקדשת מועדות מסורה לבית דין, כך תהי קדשת שבת מסורה לבית דין? תלמד לומר "וביום השביעי שבת שבתון קדש ליי", לשם שבת מסורה, ואינה מסורה לבית דין. וכן הוא אומר: (שמות לא,יד) "ושמרתם את השבת, כי קדש הוא לכם".

כה(שמות לא,טז) "ושמרו בני ישראל את…

(שמות לא,טז) "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדרתם ברית עולם." זו היא שהיה רבי נתן אומר: פקח עליו שבת אחת, שיעשה שבתות הרבה.

כורבי אליעזר אומר: "לעשות את השבת…

רבי אליעזר אומר: "לעשות את השבת לדרתם ברית עולם." דבר שהברית כרותה לו; ואי זו זו? זו מילה.

כזרבי אלעזר בן פרטא אומר: מנין…

רבי אלעזר בן פרטא אומר: מנין אתה אומר, כל מי שהוא משמר את השבת, מעלים עליו כאלו עשה השבת? שנאמר: "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת".

כחרבי אומר: מנין אתה אומר, כל…

רבי אומר: מנין אתה אומר, כל מי שהוא משמר שבת אחת כתקנה, מעלים עליו כאלו שמר כל השבתות, מיום שברא המקום את עולמו, עד שיחיו המתים? שנאמר: "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדרתם ברית עולם."

כט(שמות לא,יז) ["ביני ובין בני ישראל…

(שמות לא,יז) ["ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם, כי ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש."] "ביני ובין בני ישראל", ולא ביני ובין אמות העולם.

ל"אות הוא לעלם" , מגיד שאין…

"אות הוא לעלם", מגיד שאין השבת בטלה מישראל לעולם. וכן את מוצא, שכל דבר ודבר שנתנו ישראל נפשן עליהן, נתקימו בידן, וכל דבר ודבר שלא נתנו ישראל נפשן עליהן, לא נתקימו בידן. כגון השבת והמילה ותלמוד תורה וטבילה, שנתנו נפשן עליהן, נתקימו בידן. וכגון בית המקדש והדינין ושמטין ויובלות, שלא נתנו ישראל נפשן עליהן, לא נתקימו בידן.

לא"כי ששת ימים עשה יי את…

"כי ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת". שבת ממחשבת עבודה או אף מן הדין? תלמד לומר "וינפש", מגיד שאין הדין בטל מלפניו לעולם. וכן הוא אומר: (תהלים פט,טו) "צדק ומשפט מכון כסאך, חסד ואמת יקדמו פניך." (תהלים צז,ב) "ענן וערפל סביביו, צדק ומשפט מכון כסאו." (דברים לב,ד) "הצור, תמים פעלו, כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא."