א(שמות כא,א) "ואלה המשפטים אשר תשים…

(שמות כא,א) "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם." רבי ישמעאל אומר: אלו מוסיפין על העליונים: מה עליונים מסיני, אף תחתונים מסיני.

ברבי עקיבה אומר: "ואלה המשפטים" ,…

רבי עקיבה אומר: "ואלה המשפטים", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (במקומות רבים) "דבר אל בני ישראל, ואמרת אלהם", אין לי אלא פעם אחת! מנין שנה ושלש ורבע עד שילמדו? תלמד לומר (דברים לא,יט) "ולמדה את בני ישראל". יכל למדין ולא שונין? תלמד לומר (דברים לא,יט) "שימה בפיהם". יכל שונין ולא יודעין? תלמד לומר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם." ערכם לפניהם כשלחן ערוך, כענין שנאמר: (דברים ד,לה) "אתה הראת לדעת".

גרבי יהודה אומר: "ואלה המשפטים" ,…

רבי יהודה אומר: "ואלה המשפטים", במרה, שנאמר: (שמות טו,כה) "שם שם לו חק ומשפט".

דרבי אלעזר בן עזריה אומר: הרי…

רבי אלעזר בן עזריה אומר: הרי הגוים שדנו כדיני ישראל, שומע אני, יהו דיניהן קימין! תלמד לומר "ואלה המשפטים", את דן את שלהן, והן אינן דנין את שלך.

המכן אמרו: גט המעשה, בישראל, כשר,…

מכן אמרו: גט המעשה, בישראל, כשר, בגוים, פסול, [גט המעשה: גט שלחצו את הבעל לתת, בניגוד לרצונו הראשון.] אבל גוים חובטין אותו ואומרין לו: עשה מה שישראל אומר לך!

ורבי שמעון בן יוחי אומר: מה…

רבי שמעון בן יוחי אומר: מה ראו דינין לקדם לכל מצוות שבתורה? שכשהדין בין אדם לחברו, תחרות ביניהן; נתפסק להם דין, נעשה שלום ביניהן. וכן יתרו אומר למשה: (שמות יח,כג) "אם את הדבר הזה תעשה, וצוך אלהים, ויכלת עמד, וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום."

ז(שמות כא,ב) ["כי תקנה עבד עברי,…

(שמות כא,ב) ["כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם."] "כי תקנה עבד עברי". בנמכר בבית דין על גניבתו הכתוב מדבר, שיהי עובדו ועובד את הבן. אתה אומר בנמכר בבית דין על גניבתו הכתוב מדבר, שיהי עובדו ועובד את הבן, או אינו מדבר אלא במוכר עצמו? כשהוא אומר (ויקרא כה,לט) "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך", הרי מוכר עצמו אמור, ומה תלמד לומר "כי תקנה עבד עברי"? בנמכר בבית דין על גניבתו הכתוב מדבר, שיהי עובדו ועובד את הבן.

ח"כי תקנה עבד עברי" . בבן…

"כי תקנה עבד עברי". בבן ישראל הכתוב מדבר, או אינו אלא בעבדו שלעברי? ומה אני מקים: (ויקרא כה,מו) "והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה, לעלם בהם תעבדו"? בנלקח מן הגוי, אבל בנלקח מישראל, שומע אני, שיהי עובד שש ויצא בשביעית! תלמד לומר: (דברים טז,יב) "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה, ועבדך שש שנים, ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך." שאין תלמוד (לומר) "העברי", שהרי כבר נאמר "אחיך"!

טומה תלמד לומר "העברי"? מפנה להקיש…

ומה תלמד לומר "העברי"? מפנה להקיש לדון גזרה שוה: נאמר כן "עברי", ונאמר להלן "עברי"; מה "עברי" האמור להלן, בבן ישראל הכתוב מדבר, אף "עברי" האמור כן, בבן ישראל הכתוב מדבר. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: (שמות ה,ג) "ויאמרו: אלהי העברים נקרא עלינו". (בראשית יד,יג) "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי".

י"עבד" . יכל תקראנו 'עבד' לשום…

"עבד". יכל תקראנו 'עבד' לשום בזיון? תלמד לומר "כי תקנה עבד עברי", על כרחו הכתוב קראו 'עבד'.

יא"כי תקנה עבד עברי" , למה…

"כי תקנה עבד עברי", למה נאמר? להביא את הגר. דברי רבי אליעזר.

יברבי ישמעאל אומר: אינו צריך! אם…

רבי ישמעאל אומר: אינו צריך! אם ישראל עובד, הגר לא יעבד? אם ישראל עובד שש, אף הגר יעבד שתים עשרה. אמרת, דיו לבא מן הדין להיות כנדון: מה ישראל עובד שש, אף הגר יעבד שש. לפי שהוא אומר (שמות כב,ב) "אם אין לו ונמכר בגנבתו." שומע אני, לעולם! תלמד לומר "שש שנים יעבד", מגיד הכתוב שהוא עובד שש, ויוצא בשביעית.

יג"שש שנים יעבד" . שומע אני,…

"שש שנים יעבד". שומע אני, כל עבודה במשמע! תלמד לומר (ויקרא כה,לט) "לא תעבד בו עבדת עבד." מכן אמרו: לא ירחץ לו רגליו, ולא ינעל לו סנדליו, ולא יטל לפניו כלים לבית המרחץ, ולא יסמך לו במתניו כיון שעולה במעלה, ולא יטלנו לא בפוריון [פוריון. phoreîon: אפיריון, כיסא נישא.] ולא בלקטיקא, [לקטיקא. lectica: אפיריון, כיסא נישא.] כדרך שעבדים עושין. תלמד לומר: (ויקרא כה,מו) "ובאחיכם בני ישראל, איש באחיו לא תרדה בו בפרך." אבל בבנו ובתלמידו, רשי.

יד"שש שנים יעבד" , שומע אני,…

"שש שנים יעבד", שומע אני, בין עבודה שיש בה בזיון, בין עבודה שאין בה בזיון! תלמד לומר (ויקרא כה,מ) "כשכיר". מה שכיר, אין את רשי לשנותו מאמנותו, אף עבד עברי, אין את רשי לשנותו מאמנותו. מכן אמרו: לא יושיבנו רבו באמנות שהיא משמשת לרבים, כגון חיט, בלן, ספר, טבח, נחתום. [בלן: מטפל בבית מרחץ.] רבי יוסה אומר: אם הית אמנותו מיחדת לכך, יעשה, אבל רבו לא ישנה עליו.

טו(ויקרא כה,מ) "כשכיר כתושב". מה שכיר…

(ויקרא כה,מ) "כשכיר כתושב". מה שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה, אף עבד עברי עובד ביום ואינו עובד בלילה. רבי יוסה אומר: הכל לפי אמנותו.

טז"ובשבעת" , שביעית למכירה. אתה אומר…

"ובשבעת", שביעית למכירה. אתה אומר שביעית למכירה, או שביעית לשנים? תלמד לומר "שש שנים יעבד", שביעית למכירה ולא שביעית לשנים.

יז"יצא לחפשי" , למה נאמר? לפי…

"יצא לחפשי", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (דברים טו,יג) "וכי תשלחנו חפשי מעמך, לא תשלחנו ריקם." שומע אני, שיכתב לו גט שחרור! תלמד לומר "יצא לחפשי". או יתן לו מעות ויצא! תלמד לומר "יצא לחפשי חנם."

יח(שמות כא,ג) ["אם בגפו יבא, בגפו…

(שמות כא,ג) ["אם בגפו יבא, בגפו יצא, אם בעל אשה הוא, ויצאה אשתו עמו."] "אם בגפו", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות כא,ד) "אם אדניו יתן לו אשה", רשות. אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה? הרי הוא אומר: "אם בגפו יבא, בגפו יצא", רשות ולא חובה. דברי רבי ישמעאל.

יטרבי עקיבה אומר: "אם בגפו יבא,…

רבי עקיבה אומר: "אם בגפו יבא, בגפו יצא", אם בראשי אברים נכנס, [ראשי אברים: קצות האיברים של הגוף, כמו ראשי אצבעות, אוזניים, אף, שאם הושחתו על ידי בעליו של עבד כנעני, הוא יוצא לחפשי כמו בשן ועין.] בראשי אברים יצא.

כלפי שהוא אומר: (שמות כא,ז) "וכי…

לפי שהוא אומר: (שמות כא,ז) "וכי ימכר איש את בתו לאמה, לא תצא כצאת העבדים", לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים. אתה אומר "לא תצא כצאת העבדים", לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים, או לא תצא בשנים וביובל כדרך שהעבדים יוצאים? תלמד לומר: (דברים טו,יב) "כי ימכר לך אחיך העברי, או העבריה, ועבדך שש שנים, ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך." מגיד שהיא יוצאה בשש. ביובל מנין? תלמד לומר (ויקרא כה,מב) "כי עבדי הם", מכל מקום. הא, אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון: "לא תצא כצאת העבדים", לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים.

כאאין לי אלא עבריה שאינה יוצאה…

אין לי אלא עבריה שאינה יוצאה בראשי אברים, עברי מנין? תלמד לומר (דברים טו,יב) "העברי או העבריה", הקיש עברי לעבריה: מה עבריה אינה יוצאה בראשי אברים, אף עברי לא יצא בראשי אברים.

כבועוד קל וחמר: מה אם עבריה,…

ועוד קל וחמר: מה אם עבריה, שהיא יוצא בסימנין, אינה יוצא בראשי אברים, עברי, שאינו יוצא בסימנין, דין הוא שלא יצא בראשי אברים! כג. לא! אם אמרת בעבריה, שאינה נמכרת על הגנבה, לפיכך אינה יוצא בראשי אברים, תאמר בעברי שהוא נמכר על גנבתו, לפיכך יצא בראשי אברים! תלמד לומר (דברים טו,יב) "העברי או העבריה", הקיש עברי לעבריה: מה עבריה אינה יוצא בראשי אברים, אף עברי אינו יוצא בראשי אברים.

כג"אם בעל אשה הוא" . בבת…

"אם בעל אשה הוא". בבת ישראל הכתוב מדבר. אתה אומר בבת ישראל הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בכנענית? וכשהוא אומר (שמות כא,ד) "אם אדניו יתן לו אשה", הרי כנענית אמורה. הא, מה תלמד לומר "אם בעל אשה הוא"? בבת ישראל הכתוב מדבר.

כד"ויצאה אשתו עמו." רבי יצחק אומר:…

"ויצאה אשתו עמו." רבי יצחק אומר: וכי מי הביאה, שהכתוב מוציאה? מה תלמד לומר "ויצאה אשתו עמו"? מגיד שהוא חיב במזונותיה.

כהובמזונות בניו מנין? שנאמר: (ויקרא כה,מא)…

ובמזונות בניו מנין? שנאמר: (ויקרא כה,מא) "ויצא מעמך, הוא ובניו עמו". מכלל יציאה את למד על כניסה. או שומע אני, יהי חיב במזונות ארוסה ושומרת יבם? תלמד לומר "אשתו", להוציא שומרת יבם, שאינה אשתו. "עמו", להוציא ארוסה שאינה עמו.