א(שמות כ,כ) ["מזבח אדמה תעשה לי,…

(שמות כ,כ) ["מזבח אדמה תעשה לי, וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך, את צאנך ואת בקרך, בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך."] "מזבח אדמה תעשה לי", מזבח מיחד לי, שלא תבנהו מתחלה לשום אחר.

ברבי ישמעאל אומר: מזבח מחבר באדמה…

רבי ישמעאל אומר: מזבח מחבר באדמה תעשה לי, שלא תבנהו על גבי כפין, [כפין: מרחב מקורה בקימורים.] ולא על גבי עמודים.

גרבי נתן אומר: מזבח חלול באדמה…

רבי נתן אומר: מזבח חלול באדמה תעשה לי, שנאמר: (שמות כז,י) "נבוב לחת תעשה אתו". [נבוב לחת: חלול באמצע, בין לוחות העץ של דפנות המזבח. מילאו את החלל באדמה כשחנו.]

דאיסי בן עקביה אומר: מזבח נחשת…

איסי בן עקביה אומר: מזבח נחשת מלא אדמה תעשה לי, שנאמר: (מלכים א ח,סד) "כי מזבח הנחשת אשר לפני יי, קטן מהכיל את העלה". וכי קטון היה? והלא כבר נאמר: (מלכים א ג,ד) "אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא"? ומה תלמד לומר "קטן"? אלא ביום שנבנה זה, נגנז זה.

ה"וזבחת עליו" . "עליו" , כנגדו.…

"וזבחת עליו". "עליו", כנגדו. אתה אומר "עליו", כנגדו, או "עליו" כשמועו? והדין נותן: ומה, אם צפון המזבח, שאינו כשר לכפרה, כשר לשחיטה, ראש המזבח, שהוא כשר לכפרה, דין הוא שיכשר לשחיטה! והרי המזבח הפנימי יוכיח, שהוא כשר לכפרה ואינו כשר לשחיטה, הוא יוכיח על מזבח החיצון, אף על פי שהוא כשר לכפרה, לא יכשר לשחיטה. לא! אם אמרת במזבח הפנימי, שאינו לא מתיר ולא מכשיר, ואינו גומר את הכפרה, לפיכך אינו כשר לשחיטה, תאמר במזבח החיצון, שהוא מתיר ומכשיר וגומר את הכפרה, לפיכך יהי כשר לשחיטה! תלמד לומר: (דברים יב,כז) "ועשית עלתיך, הבשר והדם, על מזבח יי אלהיך". הבשר והדם בראש המזבח, ואין שחיטה בראש המזבח.

ורבי יוסה אומר: אף לשחט בראש…

רבי יוסה אומר: אף לשחט בראש המזבח. הכתוב מסיעו, שנאמר: "מזבח אדמה תעשה לי, וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך, את צאנך ואת בקרך". כתוב אחד אומר "את עלתיך ואת שלמיך" וכתוב אחד אומר (דברים יב,כז) "ועשית עלתיך הבשר והדם". כיצד יתקימו שני כתובין?

זרבי יוסה ברבי יהודה אומר: מחצי…

רבי יוסה ברבי יהודה אומר: מחצי המזבח לצפון, כצפון, ומחצי המזבח לדרום, כדרום. ואין לי אלא צפון המזבח שהוא כשר לשחיטה, שאר כל צפון העזרה מנין? תלמד לומר: (ויקרא יד,יג) "ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה, במקום הקדש", שאין תלמוד (לומר) "במקום הקדש", אלא להכשיר בו כל רוח צפונית.

ח"וזבחת עליו את עלתיך" , אין…

"וזבחת עליו את עלתיך", אין לי אלא עולה ושלמים; ושאר כל הקדשים מנין? תלמד לומר: (ויקרא יד,יג) "כי כחטאת האשם הוא לכהן", שאין תלמוד (לומר) "קדש" ו"קדשים", אלא להכשיר בו את שאר כל הקדשים. אין לי אלא חטאת ועולה ושלמים; ושאר כל קרבנות הצבור מנין? תלמד לומר "את צאנך ואת בקרך". משמע מביא את הקדשים ואת החלין! אמרת, במי הענין מדבר? בקדשים.

ט"בכל המקום אשר אזכיר את שמי,…

"בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך." והיכן אני נגלה אליך? בבית הבחירה. אף את, לא תהי מזכיר את שמי אלא בבית הבחירה. מכן אמרו: שם המפרש אסור להאמר בגבולין. [בגבולין: כל מקום שהוא מחוץ להר הבית.]

ירבי אליעזר בן יעקב אומר: אם…

רבי אליעזר בן יעקב אומר: אם תבא לביתי, אבא לביתך, ואם לא תבא לביתי, אף אני לביתך לא אבא! מקום שלבי אוהב, שם רגלי מוליכות אותי! מכן אמרו: כל עשרה בני אדם שנכנסין לבית הכנסת, שכינה עמהם, שנאמר: (תהלים פב,א) "אלהים נצב בעדת אל". ומנין אפלו שלשה שדנין? שנאמר: (תהלים פב,א) "בקרב אלהים ישפט." ומנין אפלו שנים? שנאמר: (מלאכי ג,טז) "אז נדברו יראי יי איש אל רעהו". ומנין אפלו אחד? שנאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך".

יא(שמות כ,כא) ["ואם מזבח אבנים תעשה…

(שמות כ,כא) ["ואם מזבח אבנים תעשה לי, לא תבנה אתהן גזית, כי חרבך הנפת עליה ותחללה."] "ואם מזבח אבנים תעשה לי". רבי ישמעאל אומר: כל "אם" ו"אם" שבתורה, רשות, חוץ משלשה: (ויקרא ב,יד) "ואם תקריב מנחת בכורים ליי", חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות? תלמד לומר "תקריב את מנחת בכוריך", חובה ולא רשות.

יבכיוצא בו: (שמות כב,כד) "אם כסף…

כיוצא בו: (שמות כב,כד) "אם כסף תלוה את עמי, את העני עמך, לא תהיה לו כנשה, לא תשימון עליו נשך", חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות? תלמד לומר: (דברים טו,י) "והעבט תעביטנו", חובה ולא רשות. [העבט: לקיחת עבוט, משכון מן הלווה, על ידי המלווה, כדי להבטיח שיחזיר הלווה את חובו.]

יגכיוצא בו: "ואם מזבח אבנים תעשה…

כיוצא בו: "ואם מזבח אבנים תעשה לי", חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות? תלמד לומר (דברים כו,ו) "אבנים שלמות תבנה", רשות. אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה? תלמד לומר "מזבח אבנים תעשה לי", רשות ולא חובה. ומה תלמד לומר "ואם מזבח אבנים"? אלא אם רצה לעשות שלאבנים, יעשה, שללבנים, יעשה. והרי דברים קל וחמר: ומה, אם מזבח החמור, אם רצה לשנות, ישנה, קל וחמר לשאר כל הכלים.

יד"לא תבנה אתהן גזית" . אין…

"לא תבנה אתהן גזית". אין גזית אלא גזוזות שהונף עליהם ברזל. רבי נתן אומר: הרי שבנה בו שתי אבנים גזוזות שהניף עליהם ברזל, שומע אני, המזבח כלו פסול? תלמד לומר "לא תבנה אתהן גזית", הן פסולות, ושאר כל המזבח כשר.

טו"לא תבנה אתהן גזית" . בו…

"לא תבנה אתהן גזית". בו אין את בונה גזית, אבל את בונה בהיכל ובקדשי הקדשים גזית. שהיה בדין: ומה, אם מזבח הקל, אסור לבנות בו גזית, ההיכל וקדשי הקדשים חמורין, דין הוא שתהי אסור לבנות בהן גזית! תלמד לומר "לא תבנה אתהן גזית", בו אין את בונה גזית, אבל את בונה בהיכל ובקדשי הקדשים גזית. ומה אני מקים: (מלכים א ו,ז) "ומקבות והגרזן, כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהבנתו"? בבית אינו נשמע, אבל בחוץ, הוא נשמע.

טז"כי חרבך הנפת עליה ותחללה." מכן…

"כי חרבך הנפת עליה ותחללה." מכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: המזבח נברא להאריך ימיו שלאדם, והברזל נברא לקצר ימיו שלאדם. אינו דין שיניף המקצר על המאריך.

יזרבן יוחנן בן זכי אומר: הרי…

רבן יוחנן בן זכי אומר: הרי הוא אומר: (דברים כז,ו) "אבנים שלמות תבנה", אבנים שמטילות שלום. והרי דברים קל וחמר: מה, אם אבני מזבח, שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות, על שהן מטילות שלום בין ישראל לאביהן שבשמים, אמר הקדש (דברים כז,ה) "לא תניף עליהם ברזל", המטיל שלום בין איש לאיש, בין איש לאשתו, בין עיר לעיר, בין אמה לאמה, בין משפחה למשפחה, בין ממשלה לממשלה, על אחת כמה כמה שלא תבואהו פרענות!

יח(שמות כ,כב) ["ולא תעלה במעלת על…

(שמות כ,כב) ["ולא תעלה במעלת על מזבחי, אשר לא תגלה ערותך עליו."] "ולא תעלה במעלת על מזבחי". מכן אמרו: עשה כבש למזבח, אין לי אלא עליה; ירידה מנין? תלמד לומר "אשר לא תגלה ערותך עליו." הא לא עליה ולא ירידה גרמה, אלא כסוי גרם.

יטרבי ישמעאל אומר: אינו צריך! הלא…

רבי ישמעאל אומר: אינו צריך! הלא כבר נאמר: (שמות כח,מב) "ועשה להם מכנסי בד, לכסות בשר ערוה, ממתנים ועד ירכים יהיו." ומה תלמד לומר "אשר לא תגלה ערותך עליו"? שלא יפסע בו פסיעה גסה, אלא גודל בצד עקב, ועקב בצד גודל.

כ"אשר לא תגלה ערותך עליו." עליו…

"אשר לא תגלה ערותך עליו." עליו אין את פוסע פסיעה גסה, אבל את פוסע פסיעה גסה בהיכל ובקדשי הקדשים. שהיה בדין: ומה, אם מזבח הקל, אסור לפסע בו פסיעה יתרה, ההיכל וקדשי הקדשים החמורין, דין הוא שתהא אסור לפסע בהן פסיעה יתרה! תלמד לומר "אשר לא תגלה ערותך עליו", בו אין את פוסע פסיעה יתרה, אבל את פוסע פסיעה יתרה בהיכל ובקדשי הקדשים. והרי דברים קל וחמר: ומה, אם אבנים, שאין בהן דעת לא לרעה ולא לטובה, אמר המקום, לא תנהג בהן בבזיון, חברך, שהוא בדמותו שלמי שאמר והיה העולם, דין הוא שלא תנהג בו בבזיון.

כא(שמות כ,כב-כא,א) "אשר לא תגלה ערותך…

(שמות כ,כב-כא,א) "אשר לא תגלה ערותך עליו. ואלה המשפטים אשר תשים", נמצינו למדין שסנהדרין בצד מזבח. אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר, שנאמר: (מלכים א ב,כח) "וינס יואב אל אהל יי, ויחזק בקרנות המזבח." חסלת מסכתא דבחדש השלישי.