א(שמות כ,יא) ["כבד את אביך ואת…

(שמות כ,יא) ["כבד את אביך ואת אמך, למען יארכון ימיך על האדמה אשר יי אלהיך נתן לך."] "כבד את אביך ואת אמך", שומע אני, בדברים! תלמד לומר: (משלי ג,ט) "כבד את יי מהונך ומראשית כל תבואתך." במאכל ובמשתה ובכסות נקיה.

בדבר אחר: "כבד את אביך ואת…

דבר אחר: "כבד את אביך ואת אמך", למה נאמר? לפי שנאמר: (ויקרא כ,ט) "כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת". אין לי אלא איש, אשה מנין? טומטום ואנדרוגינוס מנין? תלמד לומר: "כבד את אביך ואת אמך", מכל מקום. מה כבוד, לא חלק בו בין איש לאשה, טומטום ואנדרוגינוס, אף מורא, לא תחלק בו בין איש לאשה, טומטום ואנדרוגינוס. דברי רבי ישמעאל.

גרבי יהודה בן בתירה אומר: נאמר:…

רבי יהודה בן בתירה אומר: נאמר: (ויקרא יט,ג) "איש אמו ואביו תיראו, ואת שבתתי תשמרו". מה שבת, לא חלק בו בין איש לאשה וטומטום ואנדרוגינוס, אף מורא, לא תחלק בו בין איש לאשה טומטום ואנדרוגינוס.

דרבי אומר: חביב כבוד אב ואם…

רבי אומר: חביב כבוד אב ואם לפני מי שאמר והיה העולם, ששקל כבודן ככבודו, ומוראן כמוראו וקללתן כקללתו. כתוב "כבד את אביך ואת אמך", וכנגדו כתוב (משלי ג,ט) "כבד את יי מהונך", הקיש כבוד אב ואם לכבוד המקום. כתוב (ויקרא יט,ג) "איש אמו ואביו תיראו", וכנגדו כתוב (דברים ו,יג) "את יי אלהיך תירא". הקיש מורא אב ואם למורא המקום. כתוב (שמות כא,יז) "ומקלל אביו ואמו מות יומת." וכנגדו כתוב (ויקרא כד,טו) "איש כי יקלל אלהיו, ונשא חטאו." הקיש קללת אב ואם לקללת המקום.

הבא וראה מתן שכרן: (משלי ג,ט)…

בא וראה מתן שכרן: (משלי ג,ט) "כבד את יי מהונך", (משלי ג,י) "וימלאו אסמיך שבע". (שמות כ,יא) "כבד את אביך ואת אמך", (דברים ה,טו) "למען יאריכן ימיך". (דברים י,כ) "את יי אלהיך תירא", (מלאכי ג,כ) "וזרחה לכם, יראי שמי, שמש צדקה".

ו(ויקרא יט,ג) "איש אמו ואביו תיראו…

(ויקרא יט,ג) "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו". מה אמור בשבת? (ישעיה נח,יג-יד) "אם תשיב משבת רגלך... אז תתענג על יי, והרכבתיך על במתי ארץ".

זרבי אומר: גלוי וידוע היה לפני…

רבי אומר: גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם, שאדם מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שהיא משדלתו בדברים, לפיכך הקדים את האב לאם בכבוד. וגלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם, שאדם מתירא מאביו יותר מאמו, מפני שהוא מלמדו תורה. לפיכך הקדים את האם לאב במורא. מקום שחסר, השלים, או כל הקודם במקרא היה קודם במעשה? תלמד לומר: (ויקרא יט,ג) "איש אמו ואביו תיראו", מגיד ששניהן שקולין זה כזה.

ח"כבד את אביך ואת אמך" .…

"כבד את אביך ואת אמך". אם כבדתן, "למען יאריכן ימיך", אם לא, יקצרון ימיך! שדברי תורה נוטריקון, [נוטריקון: notarikón: קצרנות.] שכן דברי תורה נדרשין מכלל הן, לאו, ומכלל לאו, הן.

ט"על האדמה אשר יי אלהיך נתן…

"על האדמה אשר יי אלהיך נתן לך." מכן אמרו: כל מצוה שמתן שכרה בצדה, אין בית דין שלמטה מזהרין עליה.

י(שמות כ,יב) ["לא תרצח; לא תנאף;…

(שמות כ,יב) ["לא תרצח; לא תנאף; לא תגנב; לא תענה ברעך עד שקר."] "לא תרצח", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (בראשית ט,ו) "שפך דם האדם, באדם דמו ישפך", ענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמד לומר "לא תרצח".

יא"לא תנאף" , למה נאמר? לפי…

"לא תנאף", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (ויקרא כ,י) "מות יומת הנאף והנאפת." ענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמד לומר "לא תנאף".

יב"לא תגנב" , למה נאמר? לפי…

"לא תגנב", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (שמות כא,טז) "וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת." ענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמד לומר "לא תגנב". הרי זה אזהרה לגונב נפש. אתה אומר הרי זו אזהרה לגונב נפש, או אזהרה לגונב ממון? וכשהוא אומר: (ויקרא יט,יא) "לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו", הרי זה אזהרה לגונב ממון אמור. ומה תלמד לומר "לא תגנב"? הרי זו אזהרה לגונב נפש.

יגאו הרי זו אזהרה לגונב ממון,…

או הרי זו אזהרה לגונב ממון, והלה אזהרה לגונב נפש? אמרת, צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, דבר הלמד מענינו. במה הכתוב מדבר? [בנפשות. אף כן בנפשות.] [הושלם על פי מדרש תנאים לדברים ה, יז.]

ידועוד אמרת, שלש מצוות נאמרו בענין:…

ועוד אמרת, שלש מצוות נאמרו בענין: שתים מפרשות ואחת סתומה, נלמד הסתומה מן המפרשות: מה מפרשות, מצוות שחיבין עליהן מיתת בית דין, אף הסתומה, מצוה שחיבין עליה מיתת בית דין. הא אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון. הרי זו אזהרה לגונב נפש, והלה אזהרה לגונב ממון.

טו"לא תענה ברעך עד שקר" ,…

"לא תענה ברעך עד שקר", למה נאמר? לפי שהוא אומר: (דברים יט,יט) "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו". ענש שמענו, אזהרה לא שמענו! תלמד לומר "לא תענה ברעך עד שקר."

טזכיצד נתנו עשרת הדברות? חמשה על…

כיצד נתנו עשרת הדברות? חמשה על לוח זה, וחמשה על לוח זה. כתוב בזה "אנכי יי אלהיך", וכנגדו כתוב "לא תרצח", מגיד הכתוב שכל מי שהוא שופך דמים, מעלין עליו כאלו ממעט בדמות.

יזמשל למלך בשר ודם שנכנס למדינה,…

משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה, והעמיד לו איקוניות, [איקוניות. eikónion: תמונה, צלם.] ועשו לו צלמים, וטבעו לו מטבעות. לאחר זמן, כפו לו איקונותיו, שברו לו צלמיו, [כפו: הפכו.] ובטלו לו מטבעותיו, ומעטו בדמותו שלמלך. כך, כל מי שהוא שופך דמים, מעלין עליו כאלו ממעט בדמות, שנאמר: (בראשית ט,ו) "שפך דם האדם, באדם דמו ישפך, כי בצלם אלהים עשה את האדם."

יחכתוב "לא יהיה לך", וכנגדו כתוב…

כתוב "לא יהיה לך", וכנגדו כתוב "לא תנאף". מגיד הכתוב, שכל מי שעובד עבודה זרה, מעלין עליו כאלו מנאף מאחר המקום, שנאמר: (יחזקאל טז,לב) "האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים." ואומר: (הושע ג,א) "ויאמר יי אלי: עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת, כאהבת יי את בני ישראל, והם פנים אל אלהים אחרים, ואהבי אשישי ענבים." [אשישי ענבים: עוגות צימוקים. פירוש אחר: גביעי יין.]

יטכתוב "לא תשא את שם יי…

כתוב "לא תשא את שם יי אלהיך לשוא", וכנגדו כתוב "לא תגנב". מגיד הכתוב, שכל מי שהוא גונב, סופו לבא לידי שבועת שוא, שנאמר: (ירמיה ז,ט) "הגנב רצח ונאף והשבע לשקר". וכתוב: (הושע ד,ב) "אלה וכחש ורצח וגנב ונאף".

ככתוב "זכור את יום השבת לקדשו",…

כתוב "זכור את יום השבת לקדשו", וכנגדו כתוב "לא תענה ברעך עד שקר." מגיד הכתוב, שכל מי שמחלל את השבת, כאלו מעיד לפני מי שאמר והיה העולם, שברא עולמו לששה, ולא נח בשביעי. וכל מי שהוא משמר את השבת, מעיד לפני מי שאמר והיה העולם, שברא עולמו לששה ונח בשביעי, שנאמר: (ישעיה מג,יב) "ואתם עדי, נאם יי, ואני אל."

כאכתוב "כבד את אביך ואת אמך",…

כתוב "כבד את אביך ואת אמך", וכנגדו כתוב "לא תחמד". מגיד הכתוב, שכל מי שהוא חומד, סוף שהוא מוליד בן שהוא מקלל לאביו, ומכבד למי שאינו אביו. לכך נתנו עשרת הדברות, חמשה על לוח זה, וחמשה על לוח זה. דברי רבי חנניה בן גמליאל.

כבוחכמים אומרים: עשרה על לוח זה…

וחכמים אומרים: עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה, שנאמר: (דברים ה,יח) "את הדברים האלה דבר יי אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל, קול גדול ולא יסף, ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי." ואומר: (שיר השירים ד,ה) "שני שדיך כשני עפרים, תאומי צביה". ואומר: (שיר השירים ה,יד) "ידיו גלילי זהב, ממלאים בתרשיש".

כג(שמות כ,יג) ["לא תחמד בית רעך,…

(שמות כ,יג) ["לא תחמד בית רעך, לא תחמד אשת רעך, ועבדו ואמתו, ושורו וחמרו, וכל אשר לרעך."] "לא תחמד". רבי אומר: כתוב אחד אומר "לא תחמד", וכתוב אחד אומר (דברים ה,יז) "לא תתאוה". כיצד יתקימו שני כתובין הללו? הרי זה אזהרה לעוקף מאחר המנאף. [עוקף: גורם בעורמה.]

כד"לא תחמד בית רעך" , כלל;…

"לא תחמד בית רעך", כלל; "ועבדו ואמתו ושורו וחמרו", פרט; כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט. כשהוא אומר "וכל אשר לרעך", חזר וכלל, או כלל ככלל הראשון? הרי אמרת לאו, אלא חזר וכלל. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט. מה הפרט מפרש בדבר שהוא קונה ומקנה, אף כל דבר שהוא קונה ומקנה. או מה פרט מפרש בנכסין מטלטלין שאין להן אחריות, אף אין לי אלא נכסין מטלטלין שאין להן אחריות. וכשהוא אומר: על כרחך כתוב במשנה תורה (דברים ה,יז) "שדהו", מה הפרט מפרש בדבר שהוא קונה ומקנה, אף אין לי אלא דבר שהוא קונה ומקנה. או מה הפרט מפרש, דבר שאי אפשר לו לבא ברשותך אלא לרצון בעלים, אף אין לי אלא דבר שאי אפשר לו לבא ברשותך, אלא לרצון בעלים. יצא שאת חומד בתו לבנך, או בנו לבתך, או אפלו חומד בדברים? תלמד לומר: (דברים ז,כה) "לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך". מה להלן, עד שיעשה מעשה, אף כן, עד שיעשה מעשה.