א(שמות יט,א) "בחדש השלישי לצאת בני…
(שמות יט,א) "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני." מגיד שמונים חדשים ליציאת מצרים.
מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.
(שמות יט,א) "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני." מגיד שמונים חדשים ליציאת מצרים.
אין לי אלא חדשים, שנים מנין? תלמד לומר: (במדבר א,א) "בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים".
אין לי אלא באותו הפרק, בפרק אחר מנין? תלמד לומר: (במדבר לג,לח) "בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים".
כל אלו, עד שלא נכנסו ישראל לארץ. משנכנסו ישראל לארץ מנין? שנאמר: (מלכים א ו,א) "ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים". כל אלו, עד שלא נבנה הבית. משנבנה הבית, מנין? שנאמר: (מלכים א ט,י) "ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים, את בית יי ואת בית המלך." לא רצו למנות לבנינו, ימנו לחרבנו, שנאמר: (יחזקאל מ,א) "בעשרים וחמש שנה לגלותנו, בראש השנה בעשור לחדש, בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר". לא רצו למנות לעצמם, ימנו לאחרים, שנאמר: (דניאל ב,א) "ובשנת שתים למלכות נבכדנצר, חלם נבכדנצר חלמות". ואומר: (חגי א,טו) "בששי בשנת שתים לדריוש המלך."
וכן הוא אומר: (שיר השירים א,ה) "אם לא תדעי לך, היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים." ואומר: (דברים כח,מז-מח) "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל. ועבדת את איביך אשר ישלחנו יי בך, ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל".
כבר היה רבן יוחנן בן זכי עולה לעמאוס, [עמאוס: עיר הלניסטית בקצה המזרחי של עמק איילון, Emmaus Nicopolis.] וראה ריבה אחת, [ריבה: נערה, אשה צעירה.] שהיא מלקטת שעורין מתחת רגלי הסוסים. אמר להם רבן יוחנן בן זכי לתלמידיו: ריבה זו, מה היא? אמרו לו: עברית היא. הסוס הזה, שלמי הוא? אמרו לו: שלפרש ערבי הוא. אמר להם רבי יוחנן לתלמידיו: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה, ולא הייתי יודע מה הוא: (שיר השירים א,ה) "אם לא תדעי לך היפה בנשים". לא רציתם לכם להשתעבד לשמים, הרי אתם משעבדים לפגומי גוים ערביים! [פגומי גוים: נוכרים בזויים.] לא רציתם לשקל שקלי שמים בקע לגלגלת, הרי אתם משקלין חמשה עשר שקלין במלכות אויביכן!
לא רציתם לתקן את הדרכים ואת הרחובות העולין לבית הבחירה, הרי אתם מתקנין את הבורגסין [בורגסין. púrgos: מגדל שמירה.] ואת הבורגנין העולין לכרכי מלכין! [בורגנין. purgíon: עמדה מבוצרת.]
ואומר: (דברים כח,מז) "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך, ועבדת את איביך":
"תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך" באהבה, "ועבדת את איביך" בשנאה; "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך" בשבע, "ועבדת את איביך" ברעב; "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך" בשמחה, "ועבדת את איביך" באנחה; "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך" בממון, "ועבדת את איביך" בעניות; "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך" במלכות, "ועבדת את איביך" בעגמות; "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך" בטובה, "ועבדת את איביך" בצמא; "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך" בכסות, "ועבדת את איביך" בערום; "תחת אשר לא עבדת את יי אלהיך" "מרב כל", "ועבדת את איביך" "בחסר כל". דבר אחר: "ובחסר כל", שיהו חסרין תלמוד תורה וממון ודעה וחכמה ובינה. דבר אחר: "ובחסר כל", שנטלה מהן הדעת.
"ביום הזה באו מדבר סיני." ראש חדש היה, לכך נאמר: "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים".
(שמות יט,ב) "ויסעו מרפידים, ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר." והלא כבר נאמר בפרשת מסעות: (במדבר לג,טו) "ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני"? ומה תלמד לומר "ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני"? הקיש נסיעתן מרפידים לביאתם למדבר סיני: מה ביאתם למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתם מרפידים בתשובה.
דבר אחר: הקיש ביאתם מדבר סיני לנסיעתם מרפידים: מה נסיעתם מרפידים, מכעיסין למקום, ולשעה קלה עשו תשובה ונתקבלו, אף ביאתם מדבר סיני היו מכעיסין למקום, ולשעה קלה עשו תשובה ונתקבלו.
רבי אלעזר ברבי יוסה הגלילי אומר: הרי הוא אומר: (תהלים פא,י) "אענך בסתר רעם, אבחנך על מי מריבה סלה." משעה שהייתי עונך ומגן עליך, ומרעים עליך את כל העולם, מאותה שעה, היה גלוי לפני מה שאתה עתיד לעשות על מי מריבה.
אבא שאול אומר: הרי הוא אומר: (תהלים פא,י) "אענך בסתר רעם, אבחנך על מי מריבה סלה." אתה קורא בסתר, ואני אענך בגלוי, ומרעים עליך את כל העולם.
רבי יהודה בן לקיש אומר: הרי הוא אומר: (שמות ב,כה) "וירא אלהים את בני ישראל", אלהים ראה בהם שעשו תשובה, והם לא ראו זה את זה, "וידע אלהים." אלהים ידע בהם שעשו תשובה, והם לא ידעו זה בזה.
רבי אלעזר ברבי יוסה אומר, משום אבא יוסה בן דרמסקית: הרי הוא אומר: (שמות ב,כה) "וירא אלהים את בני ישראל", שהם עתידין להכעיס, "וידע אלהים", שהם עתידין לנאץ. וכל כך למה? מכח התשובה הקשה.
כיוצא בו דרש רבי אלעזר בן יוסה: הרי הוא אומר: (ישעיה סג,ט) "בכל צרתם לו צר", ואומר: (ישעיה סג,ה) "ויאמר אך עמי המה, בנים לא ישקרו". וכי לא היה גלוי לפניו שהן עתידין לשקר? תלמד לומר "אך", גלוי היה לפניו שהן עתידין לשקר. ומה תלמד לומר "ויהי להם למושיע"? אלא לא הושיען כבני אדם שהן עתידין להכעיס, אלא כבני אדם שאינן עתידין לבגד בו עולמית. וכן הוא אומר: (תהלים עח,לו-לז) "ויפתוהו בפיהם, ובלשונם יכזבו לו. ולבם לא נכון עמו, ולא נאמנו בבריתו." ואף על פי כן, (תהלים עח,לח) "והוא רחום, יכפר עון". ואומר: (ישעיה ו,י) "השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד, ועיניו השע, פן יראה בעיניו, ובאזניו ישמע, ולבבו יבין, ושב ורפא לו." "ושב", אננקי לתשובה לעשות שלה, [אננקי. anágkē: בהכרח.] "ורפא לו".
"ויחנו במדבר". נתנה תורה דימוס פרהסיא במקום הפקר, [דימוס. dēmos: ציבורי.] שאלו נתנה תורה בארץ ישראל, היו אומרים להן לאמות העולם: אין לכם חלק בה! לפיכך נתנה במדבר, דימוס פרהסיא במקום הפקר, [פרהסיא. parrhēsía: דיבור חופשי; בגלוי.] וכל הרוצה לקבל, יבא ויקבל!
יכל נתנה בלילה? תלמד לומר: (שמות יט,טז) "ויהי ביום השלישי, בהית הבקר". יכל נתנה בשתיקה? תלמד לומר: (שמות יט,טז) "ויהי קלת וברקים". יכל לא היו שומעין את הקול? תלמד לומר: (תהלים כט,ד-י) "קול יי בכח קול יי בהדר. קול יי שבר ארזים, וישבר יי את ארזי הלבנון. וירקידם כמו עגל, לבנון ושרין כמו בן ראמים. קול יי חצב להבות אש. קול יי יחיל מדבר, יחיל יי מדבר קדש. קול יי יחולל אילות, ויחשף יערות, ובהיכלו כלו אמר כבוד. יי למבול ישב, וישב יי מלך לעולם."
אמר בלעם הרשע לכל העומדים עליו: (תהלים כט,יא) "יי עז לעמו יתן!" שבחו ואמרו: "יי יברך את עמו בשלום!"
רבי יוסה אומר: הרי הוא אומר: (ישעיה מה,יט) "לא בסתר דברתי, במקום ארץ חשך, לא אמרתי לזרע יעקב: תהו בקשוני! אני יי דבר צדק, מגיד מישרים." כשנתתיה אני בתחלה, לא נתתיה בסתר, ולא במקום ארץ חשך, ולא במקום אפלה, ולא אמרתי לזרע יעקב "לאלו אני נותנה", ולא "תהו בקשוני!" לא נתתיה פנגוס. [פנגוס. pignus: ערבון.] וכן הוא אומר: (ישעיה מה,יט) "אני יי דבר צדק, מגיד מישרים." כבר עד שלא נתתי לכם המצוות, הקדמתי לכם מתן שכרן, שנאמר: (שמות טז,ה) "והיה ביום הששי, והכינו את אשר יביאו, והיה משנה". ואומר: (ויקרא כה,כא) "וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית, ועשת את התבואה לשלש השנים." יכל אלו בלבד? תלמד לומר: (תהלים קה,מד) "ויתן להם ארצות גוים". מפני מה? (תהלים קה,מה) "בעבור ישמרו חקיו, ותורתיו ינצרו".
היה רבי אליעזר ברבי יוסה הגלילי אומר: הרי הוא אומר: (תהלים קמז,יט-כ) "מגיד דברו ליעקב, חקיו ומשפטיו לישראל. לא עשה כן לכל גוי". וכי מה עשו הגוים הדווים האלו, שלא רצה לתן להם את התורה? (תהלים קמז,כ) "ומשפטים בל ידעום", שלא רצו לקבל, שנאמר: (חבקוק ג,ג-ו) "אלוה מתימן יבוא, וקדוש מהר פארן סלה, כסה שמים הודו, ותהלתו מלאה הארץ. ונגה כאור תהיה, קרנים מידו לו, ושם חביון עזה. [חביון עזה: המקום שבו מסתתר כבודו וכוחו.] לפניו ילך דבר, ויצא רשף לרגליו. עמד וימדד ארץ, ראה ויתר גוים, ויתפצצו הררי עד, שחו גבעות עולם, הליכות עולם לו."
"ויחן שם ישראל". כל מקום שהוא אומר "ויסעו", "ויחנו", נוסעין במחלקת וחונין במחלקת. אבל כן הוא אומר: (שמות יט,ב) "ויחן שם ישראל", השוו כלם לב אחד. "שם", מגיד שאמר להם: זמן הרבה אתם עושים שם! וכן מצינו, שהרי היו שם שנים עשר חדש חסר עשרת ימים. "נגד ההר", לצד מזרחו שלהר. כל מקום שאת מוצא "נגד", פנים למזרח.