א(שמות יח,א) ["וישמע יתרו כהן מדין…

(שמות יח,א) ["וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יי את ישראל ממצרים."] "וישמע יתרו". מה שמועה שמע ובא? רבי יהושע אומר: בשעה שנתנה תורה לישראל, זעו כל מלכי תבל בהיכליהם, שנאמר: (תהלים כט,ט) "ובהיכלו, כלו אמר כבוד." באותה שעה, נתכנסו כל אמות העולם, ובאו אצל בלעם. אמרו לו: בלעם! שמא המקום עושה לנו כמו שעשה לדור המבול? שנאמר: (תהלים כט,י) "יי למבול ישב, וישב יי מלך לעולם". אמר להם: שוטים שבעולם! כבר נשבע המקום שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר: (ישעיה נד,ט) "כי מי נח זאת לי, אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ". אמרו לו: מבול שלמים אינו מביא, אבל מבול שלאש מביא! אמר להם: אינו מביא לא מבול שלמים ולא מבול שלאש, אלא תורה נותן לעמו, שנאמר: (תהלים כט,יא) "יי עז לעמו יתן". כיון ששמעו מפיו הדבר הזה, פנו כלם והלכו להם איש איש למקומו.

ברבי אלעזר המודעי אומר: קריעת ים…

רבי אלעזר המודעי אומר: קריעת ים סוף שמע ובא, שבשעה שנקרע ים סוף לישראל, שמעו מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: (יהושע ה,א) "ויהי כשמע כל מלכי האמרי", וכן רחב אומרת לשלוחי יהושע: (יהושע ב,י-יא) "כי שמענו את אשר הוביש יי את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים, ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן, לסיחן ולעוג, אשר החרמתם אותם. ונשמע, וימס לבבנו, ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם".

גאמרו: בת עשר שנים הית, כשיצאו…

אמרו: בת עשר שנים הית, כשיצאו ישראל ממצרים, וכל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, זנתה. לסוף חמשים שנה, נתגירה, והיא אומרת לפני הקדש: רבונו שלעולם! בשלשה דברים חטאתי, ובשלשה ימחל לי: בחבל, בחלון, ובחומה, שנאמר: (יהושע ב,טו) "ותורדם בחבל בעד החלון, כי ביתה בקיר החומה, ובחומה היא יושבת."

ד"וישמע יתרו" . שבעה שמות נקראו…

"וישמע יתרו". שבעה שמות נקראו לו: יתר, יתרו, חבר, חבב, בן רעואל, פוטיאל, קני. יתר, שהותיר פרשה אחת בתורה. יתרו, שהותיר במעשים טובים. חבר, שנתחבר למקום. חבב, שהיה חביב למקום. בן רעואל, שהיה כרע למקום. פוטיאל, שנפטר מעבודה זרה. קני, שקנא לשמים, וקנה לו את התורה.

הדבר אחר: "וישמע יתרו" . מתחלה…

דבר אחר: "וישמע יתרו". מתחלה לא היו קורין אותו אלא יתר, שנאמר: (שמות ד,יח) "וילך משה וישב אל יתר חתנו", וכשעשה מעשים טובים, הוסיפו לו אות אחת ונקרא יתרו.

ווכן את מוצא באברהם, שמתחלה לא…

וכן את מוצא באברהם, שמתחלה לא היו קורין אותו אלא אברם, וכשעשה מעשים טובים, הוסיפו לו אות אחת ונקרא אברהם.

זוכן את מוצא בשרה, שמתחלה היו…

וכן את מוצא בשרה, שמתחלה היו קורין אותה שרי, וכשעשתה מעשים טובים, הוסיפו לה אות אחת, ונקראת שרה.

חוכן את מוצא ביהושע, שמתחלה היו…

וכן את מוצא ביהושע, שמתחלה היו קורין אותו הושע, וכשעשה מעשים טובים, הוסיפו לו אות אחת ונקרא יהושע, שנאמר: (במדבר יג,טו) "ויקרא משה להושע בן נון יהושע."

טויש שמנעו מהן. יש לך ללמד…

ויש שמנעו מהן. יש לך ללמד מעפרון, שמתחלה היו קורין אותו עפרון, וכשנשקל דמה שלארץ ישראל מיד אברהם, מנעו ממנו אות אחת, שנאמר: (בראשית כג,טז) "וישמע אברהם אל עפרון, וישקל אברהם לעפרן את הכסף".

יוכן את מוצא ביונדב, שמתחלה היו…

וכן את מוצא ביונדב, שמתחלה היו קורין אותו יהונדב, וכשבא לאותו מעשה, מנעו ממנו אות אחת ונקרא יונדב, שנאמר: (דברי הימים ב כ,לז) "כהתחברך עם אחזיהו, פרץ יי את מעשיך". מכן אמרו חכמים: אל יתחבר אדם לרשע, אפלו לקרבו לתורה.

יא"כהן מדין" . רבי יהושע אומר:…

"כהן מדין". רבי יהושע אומר: כמר היה. כענין שנאמר: (שופטים יח,ל) "ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני, עד יום גלות הארץ." רבי אלעזר המודעי אומר: שר היה. כענין שנאמר: (שמואל ב ח,יח) "ובני דוד כהנים היו."

יב"חתן משה" . מתחלה היה משה…

"חתן משה". מתחלה היה משה מתכבד בחמיו, שנאמר: (שמות ד,יח) "וילך משה וישב אל יתר חתנו". עכשו חמיו מתכבד בו: אמרו לו: מה טיבך? אמר להם: אני חותן משה!

יג"את כל אשר עשה אלהים למשה…

"את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו", שקול משה כישראל, וישראל כמשה. שקול הרב כתלמיד, ושקול התלמיד כנגד הרב.

יד"כי הוציא יי את ישראל ממצרים."…

"כי הוציא יי את ישראל ממצרים." מגיד ששקולה יציאת מצרים, כנגד כל נסים וגבורות שעשה הקדש ברוך הוא לישראל.

טו(שמות יח,ב) "ויקח יתרו חתן משה…

(שמות יח,ב) "ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה, אחר שלוחיה." רבי יהושע אומר: מאחר שנפטרה ממנו בגט. [מאחר שנפטרה ממנו: אחרי שנפרדה ממנו.] נאמר כן 'שלוח' ונאמר להלן 'שלוח'. מה שלוח האמור להלן, גט, אף שלוח האמור כן גט.

טזרבי אלעזר המודעי אומר: מאחר שפטרה…

רבי אלעזר המודעי אומר: מאחר שפטרה ממנו במאמר. [מאחר שפטרה ממנו במאמר: אחרי שגירש אותה באמירה ולא בגט.] שבשעה שאמר המקום למשה: לך והוצא את עמי בני ישראל ממצרים! שנאמר: (שמות ג,י) "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה", בא ונטל אשתו ושני בניו, שנאמר: (שמות ד,כ) "ויקח משה את אשתו ואת בניו, וירכבם על החמר, וישב ארצה מצרים". באותה שעה נאמר לאהרן: (שמות ד,כז) "לך לקראת משה המדברה! וילך ויפגשהו בהר האלהים, וישק לו." יצא לקראת משה וחבקו ונשקו. אמר לו: אחי משה! היכן היית כל השנים הללו? אמר לו: במדין. אמר לו: ומה טף ונשים אלו עמך? אמר לו: אשתי ובני. אמר לו: ולהיכן את מוליכן? אמר לו: למצרים. אמר לו: על הראשונים אנו מצטערין, ועכשו הבאת עלינו את האחרונים! באותה שעה אמר לה משה: לכי לבית אביך! ובאותה שעה הלכה לבית אביה, ונטלה שני בניה והלכה לה. לכך נאמר "אחר שלוחיה."

יז(שמות יח,ג) "ואת שני בניה, אשר…

(שמות יח,ג) "ואת שני בניה, אשר שם האחד גרשם, כי אמר: גר הייתי בארץ נכריה." "נכריה." רבי יהושע אומר: ארץ נכריה היתה לו ודי.

יחרבי אלעזר המודעי אומר: "בארץ נכריה"…

רבי אלעזר המודעי אומר: "בארץ נכריה", נכר יה. אמר משה: הואיל וכל העולם כלו עובד עבודה זרה, למי אני אעבד? למי שאמר והיה העולם. שבשעה שאמר משה ליתרו: תנה לי את צפרה בתך לאשה! אמר לו יתרו: קבל עליך דבר אחד שאני אומר לך, ואני נותנה לך לאשה! אמר לו: מהו? אמר לו: בן שיהיה לך תחלה, יהיה לעבודה זרה, ומכן ואילך לשם שמים. וקבל עליו. אמר לו: השבע לי! ונשבע לו, שנאמר (שמות ב,כא) "ויואל משה", אין אלה אלא לשון שבועה, שנאמר: (שמואל א יד,כד) "ויאל שאול את העם לאמר: ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב, ונקמתי מאיבי, ולא טעם כל העם לחם." וכן (מלכים ב ה,כג) "ויאמר נעמן: הואל קח ככרים!" לפיכך הקדים המלאך להרג את משה. מיד, (שמות ד,כה) "ותקח צפרה צר, ותכרת את ערלת בנה, ותגע לרגליו, ותאמר: כי חתן דמים אתה לי. וירף ממנו, אז אמרה: חתן דמים למולת." [למולת: על דבר המילה.]

יטרבי אלעזר בן עזריה אומר: מאוסה…

רבי אלעזר בן עזריה אומר: מאוסה ערלה, שנתגנו בה רשעים, שנאמר: (ירמיה ט,כה) "כי כל הגוים ערלים, וכל בית ישראל ערלי לב."

כרבי ישמעאל אומר: גדולה מילה, ששלש…

רבי ישמעאל אומר: גדולה מילה, ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה!

כארבי יוסה הגלילי אומר: גדולה מילה,…

רבי יוסה הגלילי אומר: גדולה מילה, שדוחה את השבת החמורה, שחיבין עליה כרת!

כברבי יהושע בן קרחה אומר: גדולה…

רבי יהושע בן קרחה אומר: גדולה מילה, שלא נתלה למשה עליה מלא שעה!

כגרבי נחמיה אומר: גדולה מילה, שדוחה…

רבי נחמיה אומר: גדולה מילה, שדוחה את הנגעים!

כדרבי אומר: גדולה מילה, שכל זכיותיו…

רבי אומר: גדולה מילה, שכל זכיותיו שלמשה לא עמדו לו בשעת דחקו! כשאמר לו המקום: (שמות ג,י) לך, "הוצא את עמי בני ישראל ממצרים!" ועל שנתעצל במילה שעה אחת, בקש המלאך להרגו, שנאמר: (שמות ד,כד) "ויהי בדרך במלון, ויפגשהו יי ויבקש המיתו".

כהרבי יוסה אומר: חס ושלום לאותו…

רבי יוסה אומר: חס ושלום לאותו צדיק שנתעצל במילה שעה אחת! אלא ימול ויצא, הרי סכנת נפשות! ישהה וימול, המקום אמר לו: לך, הוצא את עמי בני ישראל ממצרים! אלא על שנתרשל בלינה קדם למילה, לכך בקש המלאך להרגו, שנאמר: (שמות ד,כד) "ויהי בדרך במלון ויפגשהו יי ויבקש המיתו." רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא בקש המלאך להרג אלא לתינוק, שנאמר: (שמות ד,כה) "כי חתן דמים אתה לי." אמרת, צא וראה! מי קרוי חתן? משה או התינוק? הוי אומר התינוק.

כו(שמות יח,ד) "ושם האחד אליעזר, כי…

(שמות יח,ד) "ושם האחד אליעזר, כי אלהי אבי בעזרי, ויצלני מחרב פרעה." רבי יהושע אומר: אימתי הצילו המקום? בשעה שאמר לו דתן: (שמות ב,יד) "מי שמך לאיש שר ושפט עלינו? הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי? ויירא משה ויאמר: אכן נודע הדבר. וישמע פרעה את הדבר הזה". אמר: תפשו את משה והעלוהו לבימה וכפתוהו, והניחו את הסיף על צוארו. ירד מלאך ונדמה להם כדמותו שלמשה. תפסו את המלאך, והניחו את משה.

כזרבי אליעזר אומר: בני אדם שתפשו…

רבי אליעזר אומר: בני אדם שתפשו את משה, עשאן המקום אלמין, עשאן חרשין, עשאן סומים. והיו אומרים לאלמין: היכן הוא משה? ולא היו מדברין. ולחרשין, ולא היו שומעין, ולסומין, ולא היו רואין. כענין שנאמר: (שמות ד,יא) "ויאמר יי אליו: מי שם פה לאדם, או מי ישום אלם, או חרש, או פקח, או עור? הלא אנכי יי?" לכך נאמר: (שמות יח,ד) "כי אלהי אבי בעזרי".

כח(שמות יח,ה) ["ויבא יתרו חתן משה…

(שמות יח,ה) ["ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה, אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים."] "ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו". והלא כבר נאמר: (שמות יח,ו) "ואשתך ושני בניה עמה"? שומע אני, שהיו בניה ממקום אחר! לכך נאמר "ובניו ואשתו אל משה", בניו שלמשה היו ולא בניה ממקום אחר.

כט"אל המדבר" . הרי הכתוב מתמיה…

"אל המדבר". הרי הכתוב מתמיה עליו, שהיה שרוי בתוך כבודו שלעולם, [כבודו שלעולם: בחצר פרעה.] ובקש לצאת למדבר ציה ותהו שאין בו כלום. לכך נאמר "אל המדבר".

ל(שמות יח,ו) "ויאמר אל משה: אני…

(שמות יח,ו) "ויאמר אל משה: אני חתנך יתרו בא אליך, ואשתך ושני בניה עמה." רבי יהושע אומר: כתב לו באגרת.

לארבי אלעזר המודעי אומר: שלח לו…

רבי אלעזר המודעי אומר: שלח לו ביד שליח ואמר לו: עשה בגיני! [בגיני: בשבילי.] ואם אין אתה עושה בגיני, עשה בגין אשתך! ואם אין אתה עושה בגין אשתך, עשה בגין בניך!" לכך נאמר: "ויאמר אל משה: אני חתנך יתרו בא אליך, ואשתך ושני בניה עמה."

לברבי אליעזר אומר: נאמר למשה "אני"…

רבי אליעזר אומר: נאמר למשה "אני". אני הוא שאמרתי והיה העולם, אני הוא המקרב ולא המרחק, שנאמר: (ירמיה כג,כג) "האלהי מקרב אני, נאם יי ולא אלהי מרחק." אני שקרבתי את יתרו ולא רחקתיו, ואף אתה, כשיבא אדם אצלך להתגיר, ואינו בא אלא לשם שמים, אף אתה, קרבהו ולא תרחיקהו! מכן את למד, שיהי אדם דוחה בשמאל, ומקרב בימין, ולא כשם שעשה אלישע לגחזי, שדחפו לעולם.

לג(שמות יח,ז) ["ויצא משה לקראת חתנו,…

(שמות יח,ז) ["ויצא משה לקראת חתנו, וישתחו, וישק לו, וישאלו איש לרעהו לשלום, ויבאו האהלה."] "ויצא משה לקראת חתנו". אמרו: יצא משה, אהרן, נדב ואביהוא, ושבעים מזקני ישראל, וישראל. ויש אומרים: אף שכינה יצאת עמהם.

לד"וישתחו וישק לו" . איני יודע…

"וישתחו וישק לו". איני יודע מי השתחוה למי, או מי נשק למי. כשהוא אומר: "וישאלו איש לרעהו לשלום", מי קרוי איש? הלא משה! שנאמר (במדבר יב,ג) "והאיש משה ענו מאד". הוי אומר, לא השתחוה ולא נשק אלא משה לחמיו. מכן למדנו, שיהי האדם נוהג בכבוד חמיו. "ויבאו האהלה", זה בית המדרש;

לה(שמות יח,ח) "ויספר משה לחתנו את…

(שמות יח,ח) "ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יי לפרעה ולמצרים על אודת ישראל, את כל התלאה אשר מצאתם בדרך, ויצלם יי." "ויספר משה לחתנו", למשכו ולקרבו לתורה; "את כל אשר עשה יי לפרעה ולמצרים על אודת ישראל", שתודה בעמי בישראל; [שתודה ע' הורוביץ, יט.ג., טו.; כהנא המכילתות מבוא הערה יט. בשוחר טוב: כדי שיודה לישועתן של ישראל.] "את כל התלאה", במצרים, "אשר מצאתם", על הים, "בדרך", זו מלחמת עמלק, "ויצלם יי", הצילם המקום מכלם.

לו(שמות יח,ט) "ויחד יתרו על כל…

(שמות יח,ט) "ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יי לישראל, [ויחד: שמח.] אשר הצילו מיד מצרים." רבי יהושע אומר: בטובת המן הכתוב מדבר. אמרו לו: המן הזה שנתן לנו המקום, אנו טועמין בו טעם הפת, טעם בשר, טעם דגים, טעם חגבים, טעם כל המטעמים שבעולם, שנאמר: "טובה", "הטובה", "כל הטובה", "על כל הטובה".

לזרבי אלעזר המודעי אומר: בטובת הבאר…

רבי אלעזר המודעי אומר: בטובת הבאר הכתוב מדבר. אמרו לו: הבאר הזו שנתן לנו המקום, אנו טועמין בו טעם יין ישן, טעם יין חדש, טעם חלב, טעם דבש, טעם כל הממתקים שבעולם, שנאמר: "טובה", "הטובה", "כל הטובה", "על כל הטובה".

לחרבי אליעזר אומר: בטובת ארץ ישראל…

רבי אליעזר אומר: בטובת ארץ ישראל הכתוב מדבר. אמרו לו: עתיד המקום לתן לנו שש מדות טובות: ארץ ישראל, והעולם הבא, ועולם חדש, ומלכות בית דוד, כהנה, ולויה. לכך נאמר: "טובה", "הטובה", "כל הטובה", "על כל הטובה". מיד פתח ואמר (שמות יח,י) "ברוך יי!"

לט(שמות יח,י) "ויאמר יתרו: ברוך יי,…

(שמות יח,י) "ויאמר יתרו: ברוך יי, אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה, אשר הציל את העם מתחת יד מצרים." אמר רבי פפיס: בגנות ישראל הכתוב מדבר, שהרי יש שם ששים רבוא בני אדם, ולא עמד אחד מהם וברך למקום, עד שבא יתרו וברך למקום, שנאמר: "ויאמר יתרו: ברוך יי!"

מ"ומיד פרעה" , מיד התנין הגדול,…

"ומיד פרעה", מיד התנין הגדול, ההוא שנאמר בו: (יחזקאל כט,ג) "התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו, אשר אמר: לי יארי, ואני עשיתני!" "מתחת יד מצרים." מתחת שעבוד ההוא שלמצרים.

מא(שמות יח,יא) ["עתה ידעתי כי גדול…

(שמות יח,יא) ["עתה ידעתי כי גדול יי מכל האלהים! כי בדבר אשר זדו עליהם."] "עתה ידעתי", עד עכשו לא הודה בדבר. "כי גדול יי". אמרו: מתחלה, לא היה עבד יכל לברח ממצרים, ועכשו הוציא ששים רבוא בני אדם ממצרים. לכך נאמר "כי גדול יי".

מבומה תלמד לומר "מכל האלהים" ?…

ומה תלמד לומר "מכל האלהים"? אמרו: לא הניח יתרו עבודה זרה בכל העולם, שלא חזר עליה ועבדה, שנאמר "מכל האלהים". ונעמן הודה בדבר יותר ממנו, שנאמר: (מלכים ב ה,טו) "הנה נא ידעתי, כי אין אלהים בכל הארץ, כי אם בישראל". וכן רחב הזונה אומרת: (יהושע ב,יא) "יי אלהיכם, הוא אלהים בשמים ממעל, ועל הארץ מתחת."

מג"כי בדבר אשר זדו עליהם." מכירו…

"כי בדבר אשר זדו עליהם." מכירו הייתי לשעבר, ועכשו ביותר, שנתגדל שמו בעולם, שבמחשבה שחשבו מצרים לאבד את ישראל, בו בדבר נפרע מהן המקום, שנאמר: "כי בדבר אשר זדו עליהם."

מד(שמות יח,יב) ["ויקח יתרו חתן משה…

(שמות יח,יב) ["ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים, ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים."] "ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים". הרי הכתוב מתמיה עליו: אדם שהוא עובד ומזבח, ומקטר, ומנסך, ומשתחוה לעבודה זרה שלו, עכשו הוא מביא עולה וזבחים ליי?

מה"ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל…

"ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים." ומשה, להיכן הלך? והלא מתחלה יצא לקראתו, שנאמר: (שמות יח,ז) "ויצא משה לקראת חתנו", ועכשו להיכן הלך? מלמד שהיה עומד ומשמש. וממי למד? מאברהם אבינו.

מואמרו: הדבר הזה דרש רבי יצחק,…

אמרו: הדבר הזה דרש רבי יצחק, שכשעשה רבן גמליאל סעודה לחכמים, היו כל החכמים יושבין מסבין אצלו. עמד רבן גמליאל ושמשן. אמרו: אינו בדין שישמשנו רבן גמליאל! אמר להן רבי יהושע: הניחו לו וישמש! מצינו גדול מרבן גמליאל ששמש את הבריות. אמרו לו: אי זה הוא? אמר להם: זה אברהם אבינו, גדול העולם, ששמש את מלאכי השרת, והיה סבור בהן שהן בני אדם ערביים, עובדי עבודה זרה. על אחת כמה וכמה שישמש את חכמים בני תורה!

מזאמר להן רבי צדוק: הניחו לו…

אמר להן רבי צדוק: הניחו לו שישמש! מצינו גדול מרבן גמליאל ומאברהם אבינו, ששמש את הבריות! אמרו לו: אי זה זה? אמר להן: הקדש ברוך הוא נותן לכל אחד ואחד צרכו, ולכל גויה וגויה כדי מחסורה. [גויה: גוף.] ולא לבני אדם כשרים בלבד, אלא אף לבני אדם רשעים, ולבני אדם עובדי עבודה זרה! על אחת כמה וכמה רבן גמליאל, שישמש חכמים בני תורה!

מח"ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל…

"ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים." ומה תלמוד לומר "לפני האלהים"? אלא מלמד, שכל המקבל פני חברו, כמקבל פני שכינה.