א(שמות טו,ב) ["עזי וזמרת יה, ויהי…

(שמות טו,ב) ["עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה, זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארממנהו."] [אנוהו: אעשה אותו נאה, אשבח את יופיו.] "עזי", אין "עזי" אלא תורה, שנאמר: (תהלים כט,יא) "יי עז לעמו יתן, יי יברך את עמו בשלום." (תהלים צט,ג) "ועז מלך משפט אהב, אתה כוננת מישרים, משפט וצדקה ביעקב אתה עשית." דבר אחר: "עזי", אין "עזי" אלא מלכות, שנאמר: (תהלים כא,ב) "יי בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגל מאד." (תהלים כח,י) "יי עז למו ומעוז ישועות משיחו הוא." (שמואל א ב,י) "ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו."

בדבר אחר: "עזי" , אין "עזי"…

דבר אחר: "עזי", אין "עזי" אלא תקפי, שנאמר: (ירמיה טז,יט) "יי עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה". (תהלים כח,ז) "יי עזי ומגני, בו בטח לבי ונעזרתי".

גדבר אחר: "עזי" , עזר ומסמך…

דבר אחר: "עזי", עזר ומסמך את לכל באי העולם, אבל לי ביותר. "וזמרת", זמרת את לכל באי העולם, אבל לי ביותר. עשני אמרה, אף אני עשיתיו אמרה. [אמרה: שוליים צבעוניים לבגד. חטיבה, ציור.] עשני אמרה, שנאמר (דברים כו,יח) "ויי האמירך היום". אף אני עשיתיו אמרה, שנאמר "את יי האמרת היום".

דוהרי כל אמות העולם אומרין שבחו…

והרי כל אמות העולם אומרין שבחו שלמי שאמר והיה העולם, אבל שלי נעים לפניו, שנאמר: (שמואל ב כג,א) "ונעים זמרות ישראל."

הישראל אומרים: (דברים ו,ד) "שמע ישראל,…

ישראל אומרים: (דברים ו,ד) "שמע ישראל, יי אלהינו, יי אחד." והקדש ברוך הוא אומר: (שמות כ,ב) "אנכי יי אלהיך". ישראל אומרים: (דברים ו,ד) "יי אחד." והקדש ברוך הוא אומר להם: (דברי הימים א יז,כא) "ומי כעמך ישראל, גוי אחד בארץ!"

וישראל אומרים: (שמות טו,יא) "מי כמכה…

ישראל אומרים: (שמות טו,יא) "מי כמכה באלם יי", ורוח הקדש צווחת ואומרת: (דברים לג,כט) "אשריך ישראל! מי כמוך עם נושע ביי?"

זישראל אומרים: מי "כיי אלהינו בכל…

ישראל אומרים: מי "כיי אלהינו בכל קראנו אליו." (דברים ד,ז) ורוח הקדש צווחת ואומרת: (דברים ד,ז) "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו?"

חישראל אומרים: (תהלים פט,יח) "כי תפארת…

ישראל אומרים: (תהלים פט,יח) "כי תפארת עזמו אתה וברצונך תרום קרנינו." [עזמו=עזם, העוז שלהם.] ורוח הקדש צווחת ואומרת: (ישעיה מט,ג) "ישראל אשר בך אתפאר." ישראל אומרים: (ישעיה ו,ג) "קדוש, קדוש, קדוש יי צבאות, מלא כל הארץ כבודו." והקדש ברוך הוא אומר להם: (תהלים טז,ג) "לקדושים אשר בארץ המה". ישראל אומרים: (תהלים צג,ד) "אדיר במרום יי." והקדש ברוך הוא אומר להם: (תהלים טז,ג) "ואדירי כל חפצי בם."

ט"ויהי לי לישועה" . ישועה את…

"ויהי לי לישועה". ישועה את לכל באי העולם, אבל לי ביותר. דבר אחר: "ויהי לי לישועה", היה לי, ויהיה לי. היה לי, לשעבר, ויהיה לי, לעתיד לבא.

י"זה אלי" . רבי אליעזר אומר:…

"זה אלי". רבי אליעזר אומר: מנין אתה אומר, שראת שפחה על הים מה שלא ראה ישעיה ויחזקאל? שנאמר (הושע יב,יב) "וביד הנביאים אדמה." (יחזקאל א,א) "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים." מושלו משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שנכנס למדינה, ועליו צפירה מקפתו, וגבורין מימינו ומשמאלו, [צפירה: שומרי ראש.] וחילותיו מלפניו ומלאחריו. והיו הכל שואלין לומר 'אי זהו המלך?' לפי שהוא בשר ודם כמותן. אבל כשנגלה הקדש ברוך הוא על הים, לא צרך אחד מהם לשאל 'אי זהו?' אלא, כיון שראוהו, הכירוהו, ופתחו כלן פיהן ואמרו: "זה אלי ואנוהו, אלהי אבי, וארממנהו!"

יא"ואנוהו" . רבי ישמעאל אומר: וכי…

"ואנוהו". רבי ישמעאל אומר: וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו? אלא אנוה לו במצוות: אעשה לפניו לולב נאה, סכה נאה, ציצית נאה, תפלה נאה. אבא שאול אומר: הדמה לו: מה הוא חנון, אף אתה, תהי חנון ורחום!

יברבי יוסה אומר: נוותיו ושבחו שלמי…

רבי יוסה אומר: נוותיו ושבחו שלמי שאמר והיה העולם, [נוותיו: מידותיו הנאות.] בפני כל אמות העולם! רבי יוסה בן דרמסקית אומר: אעשה לפניו בית מקדש נאה. ואין 'נאה' אלא בית המקדש, שנאמר: (תהלים עט,י) "ואת נוהו השמו." (ישעיה לג,כ) "חזה ציון קרית מועדנו, עיניך תראינה ירושלם, נוה שאנן".

יגרבי עקיבה אומר: אדבר נוותיו ושבחו…

רבי עקיבה אומר: אדבר נוותיו ושבחו שלקדש ברוך הוא בפני כל אמות העולם, שהרי אמות העולם שואלין לומר: (שיר השירים ה,ט) "מה דודך מדוד היפה בנשים?" מה דודך מדוד, שכך אתם מתים עליו, אתם נהרגין עליו? שנאמר: (שיר השירים א,ג) "על כן עלמות אהבוך", אהבנוך עד מות. (תהלים מד,כג) "כי עליך הרגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה." הרי אתם נאים, הרי אתם גבורים, באו והתערבו אלנו!

ידוישראל אומרים לאמות העולם: מכירין אתם…

וישראל אומרים לאמות העולם: מכירין אתם אותו? נאמר לכם מקצת שבחו: (שיר השירים ה,י-טז) "דודי צח ואדום, דגול מרבבה. ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב. עיניו כיונים על אפיקי מים, רחצות בחלב ישבות על מלאת. [ישבות על מלאת: עיניו מתאימות למקומן בפנים.] לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים, שפתותיו שושנים נטפות מור עבר. ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש, מעיו עשת שן מעלפת ספירים. [מעיו עשת שן מעלפת ספירים: בטנו גוש שנהב מכוסה ומקושט באבני ספיר.] שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז, מראהו כלבנון בחור כארזים. חכו ממתקים וכלו מחמדים, זה דודי וזה רעי בנות ירושלם."

טוכיון ששמעו אמות העולם כל השבח…

כיון ששמעו אמות העולם כל השבח הזה, אומרים להן לישראל: נלכה עמכם! שנאמר: (שיר השירים ו,א) "אנה הלך דודך, היפה בנשים? אנה פנה דודך, ונבקשנו עמך." וישראל אומרים לאמות העולם: אין לכם חלק בו, אלא, (שיר השירים ב,טז) "דודי לי ואני לו, הרעה בשושנים." (שיר השירים ו,ג) "אני לדודי ודודי לי, הרעה בשושנים."

טזוחכמים אומרים: אלונו עד שאבא עמו…

וחכמים אומרים: אלונו עד שאבא עמו לבית מקדשו.

יזמושלו משל, למה הדבר דומה? למלך…

מושלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהלך בנו למדינת הים, ויצא אחריו ועמד עליו. הלך למדינה אחרת, ויצא אחריו ועמד עליו. כך ישראל, כשירדו למצרים, ירדה שכינה עמהם, שנאמר: (בראשית מו,ד) "אנכי ארד עמך מצרימה". עלו, עלת שכינה עמהם, שנאמר: (בראשית מו,ד) "ואנכי אעלך גם עלה". ירדו לים, שכינה עמהם, שנאמר: (שמות יד,יט) "ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל". יצאו למדבר, שכינה עמהם, שנאמר: (שמות יג,כא) "ויי הלך לפניהם יומם", עד שאבא עמו לבית מקדשו.

יחוכן הוא אומר: (שיר השירים ג,ד)…

וכן הוא אומר: (שיר השירים ג,ד) "כמעט שעברתי מהם, עד שמצאתי את שאהבה נפשי, אחזתיו ולא ארפנו, עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי." "אלי", עמי נהג במדת רחמים, ועם אבותי נהג במדת הדין. ומנין שאין 'אלי' אלא מדת רחמים? שנאמר: (תהלים כב,ב) "אלי, אלי! למה עזבתני?" (במדבר יב,יג) "אל נא רפא נא לה!" (תהלים קיח,כז) "אל יי, ויאר לנו".

יט"אלהי אבי, וארממנהו." אני מלכה בת…

"אלהי אבי, וארממנהו." אני מלכה בת מלכים, אהובה בת אהובים, קדושה בת קדושים, טהורה בת טהורים. מושלו משל, למה הדבר דומה? לאדם שהלך לקדש אשה. פעמים בוש בה, פעמים בוש במשפחתה, פעמים בוש בקרובותיה, אבל אני, איני כן, אלא מלכה בת מלכים ואהובה בת אהובים, קדושה בת קדושים וטהורה בת טהורים. "אלהי אבי וארממנהו."

כרבי שמעון בן אלעזר אומר: כשישראל…

רבי שמעון בן אלעזר אומר: כשישראל עושין רצונו שלמקום, שמו מתגדל בעולם, שנאמר: (יהושע ה,א) "ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה, וכל מלכי הכנעני אשר על הים, את אשר הוביש יי את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם, [הוביש: ייבש, החריב.] וימס לבבם, ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל." וכן אמרה רחב לשלוחי יהושע: (יהושע ב,י-יא) "כי שמענו את אשר הוביש יי את מי ים סוף מפניכם, בצאתכם ממצרים, ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן, לסיחן ולעוג, אשר החרמתם אותם. ונשמע, וימס לבבנו, ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם, כי יי אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל, ועל הארץ מתחת". ובזמן שאינן עושין רצונו שלמקום, כביכל שמו מתחלל בעולם, שנאמר: (יחזקאל לז,כ-כג) "ויבוא אל הגוים אשר באו שם, ויחללו את שם קדשי, באמר להם: עם יי אלה ומארצו יצאו. ואחמל על שם קדשי, אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה. לכן אמר לבית ישראל: כה אמר אדני יי: לא למענכם אני עשה, בית ישראל, כי אם לשם קדשי, אשר חללתם בגוים אשר באתם שם. וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים, אשר חללתם בתוכם, וידעו הגוים כי אני יי, נאם אדני יי, בהקדשי בכם לעיניהם."

כא"אלהי אבי וארממנהו." לא על נסים…

"אלהי אבי וארממנהו." לא על נסים שעשה עמי בלבד, אומר לפניו דברי שבח ושירה, אלא על נסים שעשה עמי ועם אבותי, ועושה עמי בכל דור ודור!" "אלהי אבי וארממנהו!"