מדרש ארצישראלי

מכילתא דרבי ישמעאל · מסכתא דפסחא · פרק ב

מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.

מסכתא דפסחא · פרק ב · 16 סעיפים

א(שמות יב,ב) "החדש הזה לכם ראש…

(שמות יב,ב) "החדש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה." "החדש הזה לכם", רבי ישמעאל אמר: משה הראה את החדש [החדש: הירח החדש.] לישראל, ואמר להם: כזה היו רואין וקובעין את החדש לדורות!

ברבי עקיבה אומר: זה אחד משלשה…

רבי עקיבה אומר: זה אחד משלשה דברים שנתקשה בהן משה, והראהו המקום את כלן באצבע. כיוצא בדבר אתה אומר (ויקרא יא,כט) "וזה לכם הטמא". כיוצא בדבר (במדבר ח,ד) "וזה מעשה המנרה". ויש אומרים אף בשחיטה נתקשה משה, שנאמר: (שמות כט,לח) "וזה אשר תעשה על המזבח".

גרבי שמעון בן יוחי אומר: והלא…

רבי שמעון בן יוחי אומר: והלא כל הדברות [הדברות: הנבואות.] שנדבר עם משה, לא נדבר עמו אלא ביום, והחדש הראהו בלילה, וכיצד? היה מדבר עמו ביום, והחדש הראהו בלילה.

דרבי אליעזר אומר: נדבר עמו ביום…

רבי אליעזר אומר: נדבר עמו ביום עם חשכה, והראהו החדש בחשכה.

ה"החדש הזה" , זה ניסן. את…

"החדש הזה", זה ניסן. את אומר זה ניסן, או אינו אלא אחד מחדשי השנה? כשהוא אומר (שמות כג,טז) "וחג האסף בצאת השנה", (שמות לד,לב) "וחג האסיף תקופת השנה." אמרת, צא וראה, אי זה חדש שיש בו אסיף ותקופה, [תקופה: סוף עונה לפי שנת השמש. כאן תקופת תשרי, 21 בספטמבר, סוף הקיץ.] ושנה יוצאה בו, וקרוי שביעי? אי את מוצא אלא תשרי. לאחר שלמדת ששביעי זה תשרי, ראשון זה ניסן. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: (אסתר ג,ז) "בחדש הראשון, הוא חדש ניסן".

ו"ראש חדשים" , מגיד שניסן ראש…

"ראש חדשים", מגיד שניסן ראש לחדשים. ומנין אף למלכים? תלמד לומר: (מלכים א ו,א) "הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל". ומנין אף לרגלים? תלמד לומר: (דברים טז,טז) "בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות". נמצינו למדין שניסן ראש לחדשים, למלכים, ולרגלים.

זרבי נתן ורבי יצחק אומרים: אף…

רבי נתן ורבי יצחק אומרים: אף לשכר בתים. אבל לא לשנים ולא לשמטין ולא ליובלות, ולא לנטיעה ולא לירקות, שנאמר: (דברים לא,י) "מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות." (דברים לא,י-יא) "בבוא כל ישראל לראות את פני יי אלהיך, במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם." ואומר (שמות כג,טז) "וחג האסף בצאת השנה", (שמות לד,כב) "וחג האסיף תקופת השנה." זה הוא האמור לך לשנים, לשמטים וליובלות, לנטיעה ולירקות.

ח"לכם" , ולא מנה בו אדם…

"לכם", ולא מנה בו אדם הראשון. אתה אומר "לכם", ולא מנה בו אדם הראשון, או אינו אלא "לכם", ולא לגוים? כשהוא אומר "ראשון הוא לכם", הרי "לכם" ולא לגוים אמור. מה תלמד לומר "לכם"? לא מנה בו אדם הראשון. נמצינו למדין, שהגוים מונין לחמה, וישראל ללבנה. ולא דים לישראל, אחת לשלשים יום, מגביהין את עיניהן לאביהם שבשמים. וכשהחמה לוקה, סימן רע לגוים, שהן מונים לחמה. וכשהלבנה לוקה, סימן רע לישראל, שהם מונים ללבנה.

טרבי מאיר אומר: כשהחמה לוקה במזרח,…

רבי מאיר אומר: כשהחמה לוקה במזרח, סימן רע ליושבי מזרח; במערב, סימן רע ליושבי מערב.

ירבי יאשיה אומר: כשהמזלות לוקין במזרח,…

רבי יאשיה אומר: כשהמזלות לוקין במזרח, סימן רע ליושבי מזרח; במערב, סימן רע ליושבי מערב.

יארבי נתן אומר: אלו ואלו נתנו…

רבי נתן אומר: אלו ואלו נתנו לגוים, שנאמר: (ירמיה י,ב) "כה אמר יי: אל דרך הגוים אל תלמדו, ומאתות השמים אל תחתו". [תחתו: תפחדו.]

יב"ראש חדשים" , שומע אני, מעוט…

"ראש חדשים", שומע אני, מעוט חדשים שנים; מנין לשאר חדשים? תלמד לומר "לחדשי השנה". "לחדשי השנה" למה נאמר? לפי שהוא אומר: (דברים טז,א) "שמור את חדש האביב ועשית פסח", שמור את הפסח לאביב ואביב לפסח, שיבא אביב בזמנו. הא כיצד? עבר [עבר: תוסיף חודש אדר ב', כדי לדחות את מועד חודש ניסן, שיתאים לאביב לפי שנת השמש.] את אדר, שיבא אביב בזמנו. הרי שעברו את אדר ולא בא אביב בזמנו, שומע אני, יעברו את ניסן! היה רבי ישמעאל אומר: הא אם אמרת כן, נמצאת עושה ניסן שני, ואמרה תורה "ראשון הוא לכם".

יגרבי יונתן אומר: (דברים טז,א) "שמור…

רבי יונתן אומר: (דברים טז,א) "שמור את חדש האביב", חדש הסמוך לאביב אתה מעבר, ואי זה זה? הוי אומר, זה אדר. אבל לא שמענו מכמה מעבר. כשהוא אומר "שמור את חדש", חדש אתה מעבר. והדין נותן: הואיל וחדש מתעבר ושנה מתעברת, מה החדש, אחד ממנוייו, [אחד ממנוייו: יחידה אחת מן היחידות שבהן מתחלק החודש, כלומר יום.] אף שנה, אחד ממנוייה. [אחד ממנוייה: יחידה אחת מן היחידות שבהן מתחלקת השנה, כלומר חודש.] או מה חדש, אחד משלשים בו, אף שנה, אחד משלשים בה? תלמד לומר (דברים טז,א) "שמור את חדש", חדש את מעבר, ואי את מעבר אחד משלשים בה. או מה שנה, אחד משנים עשר בה, אף חדש אחד משנים עשר בו? תלמד לומר: (ויקרא כג,ו) "ובחמשה עשר יום לחדש הזה, חג המצות ליי, שבעת ימים מצות תאכלו." יום לחדש את מעבר, ואי את מעבר אחד משנים עשר בו.

ידורבי יצחק אומר: הא אם אמרת…

ורבי יצחק אומר: הא אם אמרת כן, כבר הלבנה באמצע הרקיע! הא אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון. הואיל והחדש מתעבר, והשנה מתעברת, מה החדש, אחד ממנוייו, אף השנה אחד ממנוייה. מה חדש, אין תוספת עבורו אלא בסוף, אף שנה, אין תוספת עבורה אלא בסוף.

טורבי ירמיה אומר: הואיל וטמאה מעכבת…

רבי ירמיה אומר: הואיל וטמאה מעכבת ואביב מעכב, מה טמאה, אין פחות משלשים יום, אף אביב, אין פחות משלשים יום. אומר, אפלו בו חל אביב ובא? תלמד לומר: (שמות יג,י) "ושמרת את החקה הזאת למועדה", במועדה מוסיף את, ואין את מונע.

טז"ראשון הוא לכם לחדשי השנה" ,…

"ראשון הוא לכם לחדשי השנה", שלא יעשה ניסן שני. רבי יאשיה אומר: מנין אתה אומר, שאין מעברין את השנה אלא בבית הגדול שבירושלים? תלמד לומר: "ראשון הוא לכם לחדשי השנה. דברו אל כל עדת ישראל".