מדרש ארצישראלי
הספרים / בראשית רבה / פרשת בראשית

בראשית רבה · פרשה ו

הפרשה במקרא · בראשית א, יד–יטפרשה פתוחה

יד וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃ טו וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ טז וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃ יז וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃ יח וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלְהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ יט וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ {פ}

המדרש שלפניך דורש בעיקר את בראשית א, יז–יח (מודגשים).

בסעיפים המנוקדים, הנוסח, הפיסוק, הניקוד וההסברים שבסוגריים הוכנו בסיוע בינה מלאכותית, על בסיס דפוס וילנא ולאור המפרשים, ועדיין לא עברו עריכה אנושית. ייתכנו בהם טעויות.

פרשה ו · 9 סעיפים

אויאמר אלהים יהי מארת רבי יוחנן…מנוקד ומבואר

וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים יְהִי מְאֹרֹת – רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַח (את דרשתו בפסוק): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים (תהלים קד, יט).

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה (כדור השמש) בִּלְבָד, אִם כֵּן לָמָּה נִבְרֵאת לְבָנָה? לְמוֹעֲדִים – כְּדֵי לְקַדֵּשׁ בְּחֶשְׁבּוֹנָהּ (לפי חשבון מהלכה) רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים.

רַבִּי שִׁילֹה דִּכְפַר תְּמַרְתָּא (מכפר התמר) בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ (שם) – מִשֶּׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ (משקיעת השמש נודעת כניסתו של היום בחודש), אֵין מוֹנִין לַלְּבָנָה (אין מונים את ימי החודש) אֶלָּא מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה.

יוּסְטִי חַבְרָא (החבר) בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ (במדבר לג, ג), וְאִם לַלְּבָנָה אַתָּה מוֹנֶה, עַד כַּדּוּן לֵית לָהּ אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַטְמוֹעִין (עד עכשיו אין לה אלא ארבע עשרה שקיעות), הֱוֵי (הרי) אֵין מוֹנִין לַלְּבָנָה (אין מונים את ימי החודש) אֶלָּא מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה.

רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: לֹא נִבְרָא לְהָאִיר אֶלָּא גַּלְגַּל חַמָּה (כדור השמש) בִּלְבָד, אִם כֵּן לָמָּה נִבְרֵאת לְבָנָה? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַעֲשׂוֹתָן אֱלָהוּת (לעבוד את החמה ואת הלבנה כאלים). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אִם מִשֶּׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה (כשהם שניים וכל אחד סותר את אלוהותו של האחר) עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עוֹשִׂין אוֹתָן אֱלָהוּת, אִלּוּ הָיוּ אֶחָד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר: שְׁנֵיהֶם נִבְרְאוּ לְהָאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת [בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ] (בראשית א, טו), (ונאמר:) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ־לֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם [לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ] (שם, יז).

וְהָיוּ לְאֹתֹת – אֵלּוּ שַׁבָּתוֹת.

וּלְמוֹעֲדִים – אֵלּוּ שָׁלֹשׁ רְגָלִים.

וּלְיָמִים – אֵלּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

וְשָׁנִים – זֶה קִדּוּשׁ שָׁנִים.

בלך יום אף לך לילה לך…מנוקד ומבואר

לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה (תהלים עד, טז) – לְךָ הַיּוֹם מְקַלֵּס (משבח) וּלְךָ הַלַּיְלָה מְקַלֵּס (משבח).

מַה הַיּוֹם בִּרְשׁוּתְךָ אַף הַלַּיְלָה בִּרְשׁוּתְךָ.

בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּיּוֹם – לְךָ יוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּלַּיְלָה – אַף לְךָ לָיְלָה.

בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּיּוֹם, אָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּיּוֹם, וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ נִסִּים בַּלַּיְלָה, אָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּלַּיְלָה.

עָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים בַּיּוֹם וְאָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּיּוֹם (שנאמר): וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם (שופטים ה, א).

עָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים בַּלַּיְלָה וְאָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ שִׁירָה בַּלַּיְלָה (שנאמר): הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג (ישעיה ל, כט).

לְךָ נָאֶה לוֹמַר שִׁירָה בַּיּוֹם, לְךָ נָאֶה לוֹמַר שִׁירָה בַּלַּיְלָה. לָמָּה? שֶׁאַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ (תהלים עד, טז), וְאַתָּה עָשִׂיתָ אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ אֱ־לֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים (בראשית א, טז).

גרבי יודן בשם רבי תנחום בן…מנוקד ומבואר

רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר: מֵאַחַר שֶׁהוּא (הכתוב) קוֹרֵא אוֹתָן גְּדוֹלִים, הוּא חוֹזֵר וּפוֹגֵם אוֹתָם (וגורע מהם): אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה?! אֶתְמְהָא (בתמיהה). אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנַס (הירח) בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ (השמש).

אָמַר רַבִּי פִּינְחָס: בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתִיב (כתוב): שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת (במדבר כט, יא), וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּתִיב (כתוב): וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' (במדבר כח, טו). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁגָּרַמְתִּי לוֹ לְהִכָּנֵס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ (השמש).

וּמָה אִם זֶה (הירח) שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת כָּךְ פְּגָמוֹ הַכָּתוּב (מיעט אותו), הַנִּכְנָס (לתחום חברו) שֶׁלֹא בִּרְשׁוּת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר אִלְעַאי אָמַר: דֶּרֶךְ אֶרֶץ הוּא (מנהג העולם הוא) שֶׁיְּהֵא הַגָּדוֹל מוֹנֶה לַגָּדוֹל (מונה את שנתו לפי המאור הגדול) וְהַקָּטָן מוֹנֶה לַקָּטָן (לפי המאור הקטן): עֵשָׂו (אומות העולם) מוֹנֶה לַחַמָּה (מונה את שנתו לפי החמה), שֶׁהִיא גְּדוֹלָה, וְיַעֲקֹב (ישראל) מוֹנֶה לַלְּבָנָה (לפי הלבנה), שֶׁהִיא קְטַנָּה.

אָמַר רַב נַחְמָן: וְהוּא סִימָן טַב (וזה סימן טוב):

עֵשָׂו מוֹנֶה לַחַמָּה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה – מַה חַמָּה הַזֹּאת שׁוֹלֶטֶת בַּיּוֹם וְאֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, כָּךְ עֵשָׂו יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

יַעֲקֹב מוֹנֶה לַלְּבָנָה שֶׁהִיא קְטַנָּה – מַה הַלְּבָנָה הַזּוֹ שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, כָּךְ יַעֲקֹב יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא.

רַב נַחְמָן אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל קַיָּם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן מִתְפַּרְסֵם, שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל גָּדוֹל – מִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל קָטָן. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁאוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו קַיָּם אֵין אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב מִתְפַּרְסֵם, שָׁקַע אוֹרוֹ שֶׁל עֵשָׂו – מִתְפַּרְסֵם אוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ [וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח] כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ [וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'] (ישעיה ס, א–ב).

דואת הכוכבים אמר רב אחא משל…מנוקד ומבואר

וְאֵת הַכּוֹכָבִים – אָמַר רַב אַחָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין (ממונים), אֶחָד שׁוֹלֵט בָּעִיר וְאֶחָד שׁוֹלֵט בַּמְּדִינָה (במחוז כולו). אָמַר הַמֶּלֶךְ: הוֹאִיל וּמִעֵט עַצְמוֹ זֶה לִהְיוֹת שׁוֹלֵט בָּעִיר (בלבד), גּוֹזֵר אֲנִי עָלָיו: בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא תְּהֵא כָּל אֻכְלוּסָא (המון העם) יוֹצְאָה עִמּוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁיְּהֵא נִכְנָס תְּהֵא בּוּלֵי וְדִימוֹס (מועצת העיר והעם) נִכְנְסָה עִמּוֹ.

כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וְהַלְּבָנָה הַזּוֹ מִעֲטָה עַצְמָהּ לִהְיוֹת שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה, גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיהָ: בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת שֶׁיְּהוּ הַכּוֹכָבִים יוֹצְאִין עִמָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת יְהוּ הַכּוֹכָבִים נִכְנָסִים עִמָּהּ.

וְדִכְוָותֵהּ (וכמותו): וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן (בראשית י, כה) – אָמַר רַבִּי אַחָא: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יָקְטָן? שֶׁהָיָה מַקְטִין אֶת עֲסָקָיו (ממעיט בערך עצמו). מַה זָּכָה? זָכָה לְהַעֲמִיד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִשְׁפָּחוֹת גְּדוֹלוֹת. וּמָה אִם יָקְטָן עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מַקְטִין אֶת עֲסָקָיו (ממעיט בערך עצמו) כָּךְ, גָּדוֹל שֶׁהוּא מַקְטִין אֶת עֲסָקָיו (ממעיט בערך עצמו) עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

וְדִכְוָתֵהּ (וכמותו): וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר (בראשית מח, יד) – אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא: וְכִי מִן הַתּוֹלָדוֹת (מסדר לידתם הכתוב בתורה) אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא הַצָּעִיר? אֶלָּא מַה (פירוש) הוּא הַצָּעִיר? שֶׁהָיָה מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו (ממעיט בערך עצמו). מַה זָּכָה? זָכָה לִבְכוֹרָה. וּמָה אִם הַצָּעִיר עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו (ממעיט בערך עצמו) זָכָה לִבְכוֹרָה, הַגָּדוֹל שֶׁהוּא מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו (ממעיט בערך עצמו) עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אֶתְמְהָא (בתמיהה).

הויתן אתם אלהים ברקיע השמיםמנוקד ומבואר

וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ־לֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם –

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים נִתְּנוּ מַתָּנָה לָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: הַתּוֹרָה, וְהַמְּאוֹרוֹת, וְהַגְּשָׁמִים.

הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה [כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת] (שמות לא, יח).

הַמְּאוֹרוֹת מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ־לֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.

גְּשָׁמִים מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם (ויקרא כו, ד).

רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: אַף הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ (שם, ו).

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: אַף הַיְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ (תהלים יח, לו).

רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר: אַף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם (תהלים קה, מד).

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַנְּקָמָה בֶּאֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם (יחזקאל כה, יד).

רַבָּנָן אָמְרֵי (חכמים אומרים): אַף הָרַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אוֹתָם לְרַחֲמִים לִפְנֵי כָּל שׁוֹבֵיהֶם (תהלים קו, מו).

רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן אוֹמֵר: אַף הַפְרָשַׁת הַיָּם הַגָּדוֹל (ההפלגה בים התיכון), שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ [וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה] (ישעיה מג, טז).

רַבָּנָן אָמְרֵי (חכמים אומרים):

הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ (שם) – מֵעֲצֶרֶת (מחג השבועות) וְעַד הֶחָג (חג הסוכות).

וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה (שם) – מִן הֶחָג (מחג הסוכות) וְעַד הַחֲנֻכָּה.

רַבִּי נָתָן בַּר אֲחוּהָ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא הֲוָה מְפָרֵשׁ בְּיַמָּא (היה מפליג בים). אֲמַר לֵיהּ לַאֲחוּי (אמר לאחיו, לרבי חייא): צַלֵּי עֲלַי (התפלל עליי).

אֲמַר לֵיהּ (אמר לו רבי חייא): מַה נְּצַלֵּי עֲלָךְ (מה אתפלל עליך)? מִן דְּאַתְּ קָטַר לוּלָבָךְ קְטוֹר רַגְלָיךְ (משעה שאתה קושר את לולבך, בחג הסוכות, קשור את רגליך ואל תפליג). אִין עָיְילַת לִכְנִישְׁתָּא וּשְׁמַעְתָּן מְצַלְּיָן עַל מִטְרָא, לָא תִסְמֹךְ עַל צְלוֹתִי (אם נכנסת לבית הכנסת ושמעת אותם מתפללים על הגשם, אל תסמוך על תפילתי).

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַבִּי תַּנְחוּמָא בֶּן רַבִּי חִיָּא דִּכְפַר חָנוּן (רבי יהושע, בנו של רבי תנחומא בן רבי חייא מכפר חנון) הֲוָה בְּאַסְיָא (היה באסיה), בְּעָא דְּיִפְרֹשׁ (רצה להפליג בים).

אָמְרָה לֵיהּ מַטְרוֹנָה (אמרה לו גברת נכבדה): בְּאִילֵין יוֹמַיָּא פָּרְשֵׁי (בימים האלה מפליגים)?! אֶתְמְהָא (תמיהה)!

אִתְחֲזֵי לֵיהּ אֲבוּי בְּחֶלְמָא (נראה לו אביו בחלום), אֲמַר לֵיהּ (אמר לו אביו): בְּרִי (בני), בְּלֹא קְבוּרָה (תישאר אם תפליג), שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ (קהלת ו, ג).

וְלָא שְׁמַע לָא לְמִילֵי דְדֵין וְלָא לְמִילֵי דְדֵין (ולא שמע לא לדברי זו ולא לדברי זה), וְכֵן הֲוָת לֵיהּ (וכך היה לו, שטבע בים).

והיכן גלגל החמה ולבנה נתונים? ברקיע…מנוקד ומבואר

הֵיכָן גַּלְגַּל הַחַמָּה וּלְבָנָה נְתוּנִים? בָּרָקִיעַ הַשֵּׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ־לֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.

רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר: מִקְרָא מָלֵא הוּא (פסוק מפורש הוא), וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה פֵּרְשׁוּ אוֹתוֹ: אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם (נחמיה ט, ו). הֵיכָן הוּא כָּל צְבָאָם נְתוּנִים? בָּרָקִיעַ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשָּׁמַיִם.

וּמִן הָאָרֶץ וְעַד הָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמֵרָקִיעַ עַד הָרָקִיעַ (השני) מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. רְאֵה כַּמָּה הוּא גָּבוֹהַּ!

וּתְנַן (ושנינו): בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוּז (ביום הראשון של תקופת תמוז, בתחילת הקיץ) אֵין צֵל לְכָל בְּרִיָּה, דִּכְתִיב (שכתוב): וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ (תהלים יט, ז).

גַּלְגַּל חַמָּה יֵשׁ לוֹ נַרְתִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר: לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם (שם, ה), וּבְרֵכָה שֶׁל מַיִם לְפָנָיו. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתִּישׁ כֹּחוֹ (מחליש את חומו) בַּמַּיִם, שֶׁלֹא יֵצֵא וְיִשְׂרֹף אֶת הָעוֹלָם. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעַרְטְלוֹ (מפשיטו) מִנַּרְתִּיקוֹ, וּמְלַהֵט (ושורף) בּוֹ אֶת הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא (מלאכי ג, יט).

רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין (שניהם אמרו): אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אֶלָּא יוֹם (השמש) שֶׁהוּא מְלַהֵט (שורף) אֶת הָרְשָׁעִים. מַה טַּעַם (מהיכן לומדים זאת)? (שנאמר:) הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר (שם).

רַבָּנָן אָמְרֵי (חכמים אומרים): יֵשׁ גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: נְאֻם ה' אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן [וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם] (ישעיה לא, ט).

רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אוֹמֵר: לֹא יוֹם (לא השמש) וְלֹא גֵּיהִנֹּם, אֶלָּא אֵשׁ שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִגּוּפָן שֶׁל רְשָׁעִים וּמְלַהֶטֶת (ושורפת) אוֹתָם. מַה טַּעַם (מהיכן לומדים זאת)? דִּכְתִיב (שכתוב): תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם (ישעיה לג, יא).

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אָבִין אָמַר: וַיַּגִּידוּ שָׁמַיִם צִדְקוֹ (תהלים נ, ו) – לֶעָתִיד לָבוֹא שָׁמַיִם מְתַנִּים (מספרים) צְדָקָה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם עוֹלָמוֹ, שֶׁלֹא נְתָנָם (את המאורות) בָּרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁאִלּוּ נְתָנָם בָּרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד מֵאִשּׁוֹ שֶׁל יוֹם (מפני חום השמש).

זאמר רבי לוי שלשה דברים קולן…מנוקד ומבואר

אָמַר רַבִּי לֵוִי: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים קוֹלָן הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְהַבְּרִיּוֹת בֵּינְתַיִם וְאֵינָם מַרְגִּישִׁים (ואינם שומעים), וְאֵלּוּ הֵן: הַיּוֹם (השמש), וְהַגְּשָׁמִים, וְהַנֶּפֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַגּוּף.

הַיּוֹם (השמש) מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אַתְּ (אתה) סָבוּר שֶׁהוּא שָׁף (מחליק בנחת) בָּרָקִיעַ, וְאֵינוֹ אֶלָּא כַּמַּסָּר (כמסור) הַזֶּה שֶׁהוּא נוֹסֵר בָּעֵץ.

הַגְּשָׁמִים מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי לֵוִי: (שנאמר:) תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל [צִנּוֹרֶיךָ] (תהלים מב, ח).

וְהַנֶּפֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִן הַגּוּף מִנַּיִן? דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוּי דְּרַבִּי פִּינְחָס בֶּן רַבִּי חָמָא הֲוֵי דָּמִיךְ בְּצִפּוֹרִי (שרבי שמואל, אחיו של רבי פינחס בן רבי חמא, נפטר בציפורי), וְהַוְיָן חַבְרַיָּה יְתִיבִין גַּבֵּיהּ (והיו החברים יושבים אצל רבי פינחס). אֲתַת מִלְּתָא וְשָׁרְיָן גָּחֲכִין (בא להם דבר של צחוק והתחילו צוחקים).

אֲמַר לְהוֹן (אמר להם רבי פינחס): כַּמָּה נַפְשֵׁיהּ דַּאֲחוּהָ דְּהַהוּא גַּבְרָא מְקַצְּצָא אֲרָזִין וּמְקַצְּצָא אִילָנוֹת, וְאַתּוּן יָתְבִין גָּחֲכוּן וְלָא יָדְעִין (כמה נפשו של אחיו של אותו האיש, כלומר של אחי, מקצצת ארזים ומקצצת אילנות בקולה, ואתם יושבים וצוחקים ואינכם יודעים)!

חויתן אתם אלהים ברקיע השמיםמנוקד ומבואר

וַיִּתֵּן אֹתָם אֱ־לֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם –

כֵּיצַד גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה שׁוֹקְעִים בָּרָקִיעַ? רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי וְרַבָּנָן (וחכמים, נחלקו):

רַבָּנָן אָמְרִין (חכמים אומרים): מֵאֲחוֹרֵי הַכִּפָּה (כיפת הרקיע) וּלְמַטָּה (מתחת לארץ). וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אָמַר: מֵאֲחוֹרֵי הַכִּפָּה (כיפת הרקיע) וּלְמַעְלָה (מעל הרקיע).

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי דְּהוּא אָמַר (שהוא אומר) מֵאֲחוֹרֵי הַכִּפָּה וּלְמַעְלָה – בִּימוֹת הַחַמָּה (בקיץ), שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ רוֹתֵחַ וּמַעְיָנוֹת צוֹנְנִין. וּמִלְּהוֹן דְּרַבָּנָן דְּאָמְרִין (ודבריהם של חכמים שאומרים) מֵאֲחוֹרֵי הַכִּפָּה וּלְמַטָּה – בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים (בחורף), שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ צוֹנֵן וּמַעְיָנוֹת פּוֹשְׁרִין.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם פּוֹרְחִין הֵן (אם עפים החמה והלבנה) בָּאֲוִיר, וְאִם שָׁפִין (מחליקים בנחת) בָּרָקִיעַ, וְאִם מְהַלְּכִין הֵן כְּדַרְכָּן. הַדָּבָר קָשֶׁה מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לַבְּרִיּוֹת לַעֲמֹד עָלָיו (להבינו).

טולמשל ביום ובלילהמנוקד ומבואר

וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה –

אָמַר רַבִּי אִילְפָא: אִם לְעִנְיַן הַמְּאוֹרוֹת, הֲלוֹא כְּבָר נֶאֱמַר: אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם (בראשית א, טז), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה? אֶלָּא אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵן שׁוֹלְטִין בַּמֶּה שֶׁנִּבְרָא לְהָאִיר בַּיּוֹם וּבַמֶּה שֶׁנִּבְרָא לְהָאִיר בַּלַּיְלָה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב): וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר (יהושע י, יג).

מַאי סֵפֶר הַיָּשָׁר (מהו ספר הישר)? סֵפֶר אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב (ספר בראשית). וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ סֵפֶר הַיָּשָׁר (ולמה הכתוב קורא לו ספר הישר)? דִּכְתִיב (שכתוב): תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים (במדבר כג, י).

רַבִּי חֲלַפְתָּא מַיְיתֵי לֵיהּ מִן הָכָא (מביא את הרמז לכך בספר בראשית מכאן): וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.

רַבִּי חָנִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל מַיְיתֵי לָהּ מִסֵּיפָא דְּסִפְרָא (מביא זאת מסוף הספר, ספר בראשית): וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ [וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם] (בראשית מח, יט) – וְאֶפְשָׁר כֵּן (וכי אפשר כך)? אֶלָּא זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא עוֹמֵד מִמֶּנּוּ (שעתיד לצאת מאפרים), שֶׁהוּא מַעֲמִיד גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה שֶׁהֵן שׁוֹלְטִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

רַבִּי חָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַיְיתֵי לָהּ מִסֵּיפָא דְאוֹרָיְיתָא (מביא זאת מסוף התורה): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ [וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ] (דברים לג, יז) – אֶפְשָׁר כֵּן (וכי אפשר כך)? אֶלָּא זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא עוֹמֵד מִמֶּנּוּ (שעתיד לצאת מאפרים), שֶׁהוּא מַעֲמִיד גַּלְגַּל חַמָּה וּלְבָנָה, שֶׁהֵן שׁוֹלְטִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.

דְּאָמַר (שאמר) רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה (ספר דברים) הָיָה סִגְנוֹן (דגל; או: דבר השגור תמיד בפיו) לִיהוֹשֻׁעַ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְסֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה (ספר דברים) בְּיָדוֹ. אָמַר לוֹ (הקדוש ברוך הוא): חֲזַק יְהוֹשֻׁעַ, אֱמַץ יְהוֹשֻׁעַ, לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה [מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה] (יהושע א, ח).

נְטָלוֹ (יהושע את ספר משנה תורה) וְהֶרְאָה אוֹתוֹ לְגַלְגַּל חַמָּה, אָמַר לָהּ (לחמה): כְּשֵׁם שֶׁלֹא דּוֹמַמְתִּי מִזֶּה (שלא שתקתי מלעסוק בספר הזה), אַף אַתָּה דּוֹם (עמוד) מִלְּפָנַי! מִיָּד: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד (יהושע י, יג).

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר לוֹ (יהושע לשמש): עַבְדָּא בִּישָׁא, לָא זְבִינָא דְאַבָּא אַתְּ (עבד רע, האם אינך קנוי לאבי, ליוסף)? לֹא כָּךְ רָאָה אוֹתְךָ אַבָּא (יוסף) בַּחֲלוֹם: וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ [וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי] (בראשית לז, ט)? מִיָּד: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ [עָמָד] (יהושע י, יג).