א בני יפת גמר ומגוג אמר רבי… מנוקד ומבואר בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג [וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס] – אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמִּי: זוֹ אַפְרִיקָה (גומר) , וְגֵירְמַנְיָא (מגוג) , וּמָדַי (מדי, כשמה) , וּמַקְדּוֹנְיָא (יוון) , אִיסַנְיָא (תובל) , וְתוֹנְיָה (משך) .
תִּירָס – רַבִּי סִימוֹן אָמַר: זוֹ פָּרָס. רַבָּנָן אָמְרֵי (חכמים אומרים) : תּוּרְקִי.
וּבְנֵי גֹּמֶר אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה – אַסְיָא (אשכנז) , וְהַדְּיָף (ריפת) , וְגֶרְמַנְיָא (תוגרמה) . רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: גֵּירְמַנִיקְיָא.
וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ [כִּתִּים וְדֹדָנִים] – אֶלְסִי (אלישה) , טְרוֹס (תרשיש) , אִיטַלְיָא (כיתים) , דַּרְדָּנַיָּא (דודנים) .
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְדֹדָנִים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וְרוֹדָנִים (דברי הימים א א, ז) .
רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנִין (נחלקו) . רַבִּי סִימוֹן אָמַר: דּוֹדָנִים – שֶׁהֵם בְּנֵי דוֹדִין (בני דודים) שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רוֹדָנִים – שֶׁהֵן בָּאִים וְרוֹדִין אוֹתָם (ומשעבדים את ישראל) .
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִים בַּעֲלִיָּה (כשמצבם טוב) , אִנּוּן אָמְרִין לְהוֹן (הם אומרים להם) : בְּנֵי דּוֹדְכֶן אֲנַן (בני דודיכם אנחנו) , וּבְשָׁעָה שֶׁהֵם (ישראל) נְתוּנִין בִּירִידָה, הֵם (הדודנים) בָּאִים וְרוֹדִין אוֹתָם.
מפרשים · 5
ב ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען… מנוקד ומבואר וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁנִּתְבַּלְּעָה מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל פּוּט (שנטמעה בשאר המשפחות ואין לה עוד קיום משלה) , בָּא יְחֶזְקֵאל וּפֵרַשׁ: כּוּשׁ וּפוּט וְלוּד וְכָל הָעֶרֶב וְכוּב וּבְנֵי אֶרֶץ הַבְּרִית אִתָּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ (יחזקאל ל, ה) .
וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד – הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב) : שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי (תהלים ז, א) .
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָה בֶּן יִצְחָק (אמר) : כְּנֶגֶד בִּימָה (מושב הדין) שֶׁל רָשָׁע (עשו) אֲמָרוֹ (דוד אמר את המזמור הזה) . וְכִי כּוּשִׁי הֲוָה (וכי עשו כושי היה) ? אֶלָּא שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה נִמְרוֹד (בן כוש) , הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב) : 'עַל כֵּן יֵאָמַר נִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'' אֵין כְּתִיב כָּאן (לא כתוב כאן) , אֶלָּא כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד (בראשית י, ט) – (יש אחר שדומה לנמרוד, והוא עשו:) מַה זֶּה (נמרוד) צָד אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּפִיהֶם (לוכד את בני האדם בדברי פיהם) , אַף זֶה (עשו) צָד אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּפִיהֶם, (שהיה אומר לנידון:) לָא גְנַבְתָּ (האם לא גנבת) ? מַן גְּנַב עִמָּךְ (מי גנב איתך) ? לָא קְטַלְתָּ (האם לא הרגת) ? מַן קְטַל עִמָּךְ (מי הרג איתך) ?
מפרשים · 4
ג הוא היה גבר ציד לפני ה'… מנוקד ומבואר הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' – חֲמִשָּׁה 'הוּא' לְטוֹבָה, וַחֲמִשָּׁה 'הוּא' לְרָעָה (חמש פעמים נאמר 'הוא' במקרא לשבח, על מי שעמד בצדקו מתחילתו ועד סופו, וחמש פעמים לגנאי, על מי שעמד ברשעו) .
(חמישה לרעה:) הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה',
הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם (בראשית לו, מג) ,
הוּא דָתָן וַאֲבִירָם (במדבר כו, ט) ,
הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז (דברי הימים ב כח, כב) ,
הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ (אסתר א, א) .
וַחֲמִשָּׁה 'הוּא' לְטוֹבָה:
אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם (דברי הימים א א, כז) ,
הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן (שמות ו, כז) ,
הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה (שם, כו) ,
הוּא חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ (על פי דברי הימים ב לב, ל) ,
הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל (עזרא ז, ו) .
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין (אמר) : אַף אִית לָן חַד 'הוּא' טָבָא מִן כֻּלְּהוֹן (גם יש לנו 'הוא' אחד שטוב מכולם) : הוּא ה' אֱ־לֹהֵינוּ (תהלים קה, ז) , שֶׁמִּדַּת רַחֲמָיו לְעוֹלָם.
מפרשים · 6
ד ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד… מנוקד ומבואר וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה – חָרָן (ארך) וּנְצִיבִין (אכד) וְקַטּוֹסְפִין (כלנה) .
בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר – זוֹ בָּבֶל. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁנְעָר? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁשָּׁם נִנְעֲרוּ מֵתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל (שלשם נשפכו ונערמו מתי דור המבול, כי בבל נמוכה מכל הארצות) .
דָּבָר אַחֵר: שִׁנְעָר – שֶׁהִיא מְנֹעֶרֶת מִן הַמִּצְווֹת (ריקה מן המצוות התלויות בארץ) , בְּלֹא תְּרוּמָה וּבְלֹא מַעַשְׂרוֹת וּבְלֹא שְׁבִיעִית.
דָּבָר אַחֵר: שִׁנְעָר – שֶׁהֵם (יושביה) מֵתִים בְּתַשְׁנִיק (בחנק ובצער) , בְּלֹא נֵר וּבְלֹא מֶרְחָץ (שאין בבבל שמן למאור ולא עצים להסקת מרחץ) .
דָּבָר אַחֵר: שִׁנְעָר – שֶׁשָּׂרֶיהָ (חכמיה) מֵתִים נְעָרִים (צעירים) .
דָּבָר אַחֵר: שִׁנְעָר – שֶׁשָּׂרֶיהָ (חכמיה) מַבִּיטִין בַּתּוֹרָה עַד שֶׁהֵם נְעָרִים (עוסקים בתורה כבר בעודם נערים) .
דָּבָר אַחֵר: שִׁנְעָר – שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא וְעָר (ואויב) לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵי זֶה? זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר.
מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר – מִן הָעֵצָה הַהִיא (עצת דור הפלגה) יָצָא אַשּׁוּר. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָן בָּאִים לַחְלֹק עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פָּנָה מֵאַרְצוֹ (עזב את ארצו) .
אָמַר לוֹ (לאשור) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתְּ (אתה) יָצָאתָה לְךָ מֵאַרְבַּע (מארבע ערים: בבל, ארך, אכד וכלנה) , חַיֶּיךָ (לשון שבועה) שֶׁאֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ וְנוֹתֵן לְךָ אַרְבַּע (ערים אחרות, שנאמר) : וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח וְאֶת רֶסֶן – תְּלַתְסַר (כך נקראת רסן) .
וְלֹא עָשָׂה (ולא המשיך אשור בדרכו הטובה) , אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבָּא וְנִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶן (עם אויבי ישראל) בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֶתְמוֹל אֶפְרוֹחַ, עַכְשָׁו בֵּיצָה (הלכת לאחור, מאפרוח לביצה) ?! אֶתְמוֹל מַפְרִיחַ (מצמיח) מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַכְשָׁו מְכוֹנָן כַּבֵּיצָה (סגור ומכונס כביצה בקליפתה) , אֶתְמְהָא (תמיהה) ?!
לְפִיכָךְ: [גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם] הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה (תהלים פג, ט) – לִלְוָט (לקללה) .
וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח [הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה] – אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם רֶסֶן הִיא הַגְּדוֹלָה וְאִם נִינְוֵה הִיא הַגְּדוֹלָה. מִן מַה דִּכְתִיב (ממה שכתוב) : וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵא־לֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים (יונה ג, ג) , הֱוֵי (הרי) נִינְוֵה הִיא הַגְּדוֹלָה.
מפרשים · 7
ה ומצרים ילד את לודים מנוקד ומבואר וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים [וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים וְאֶת פַּתְרֻסִים וְאֶת כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת כַּפְתֹּרִים] –
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: כָּל מוֹנִיטָא (מטבע, כלומר סימן ההיכר) שֶׁל מִצְרַיִם אֵינָהּ אֶלָּא בַּיָּם (שמות כל בניו מסתיימים ב'ים', ונדרשים על הים) :
לוּדִים – לוּדֵי יָם.
עֲנָמִים – עֲנָמֵי יָם, כִּשְׁמָן (כך הם נקראים גם היום) .
לְהָבִים – לַהַב יָם.
נַפְתֻּחִים – נַפְתּוּחֵי יָם.
פַּתְרֻסִים – פַּרְוִיטוֹת. כַּסְלֻחִים – פְּקוּסִים (אלו שמותיהם בימי החכמים) .
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא: פַּתְרֻסִים וְכַסְלֻחִים הָיוּ מַעֲמִידִין הוּטְלִיסוֹן (חנויות בשוק) , הָיוּ אֵלּוּ מְגַנְּבִין נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ וְאֵלּוּ מְגַנְּבִין נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ (כשבאו הנשים לקנות, היו אלו חוטפים את נשותיהם של אלו) . מַה יָּצָא מֵהֶן? פְּלִשְׁתִּים – גִּבּוֹרִים (ענקים) , כַּפְתֹּרִים – נַנָּסִים.
מפרשים · 6
ו וכנען ילד את צידן . מנוקד ומבואר וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן (בראשית י, טו) .
וְאֶת הַחִוִּי – חַלְדִּין (כל אלו שמות המקומות בימי החכמים) .
וְאֶת הַעַרְקִי – אַרְקָא דְּלִיבְנָן (ארקא שבלבנון) .
וְאֶת הַסִּינִי – אַרְתּוֹסְיָה.
וְאֶת הָאַרְוָדִי – אַרְוָד.
וְאֶת הַצְּמָרִי – חֶמֶץ. וְלָמָּה הוּא (הכתוב) קוֹרֵא אוֹתָהּ צְמָרִי? יְהוּדָה בַּר רַבִּי אָמַר: שֶׁהֵן (יושביה) עוֹשִׂין בַּצֶּמֶר (עובדים בצמר) .
וְאֶת הַחֲמָתִי – פִּיפַנִי (שם עיר) .
וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן [בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע] – עַד קָלָדָה (לשע היא קלדה, שם מקום) .
מפרשים · 2
ז ולשם ילד גם הוא אבי כל… מנוקד ומבואר וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר [אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל] – אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם שֵׁם הוּא הַגָּדוֹל אִם יֶפֶת הוּא הַגָּדוֹל. מִן מַה דִּכְתִיב (ממה שכתוב) : אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל (בראשית יא, י) , הֱוֵי (הרי) יֶפֶת הוּא הַגָּדוֹל (שהרי בנו הבכור של נח היה בן מאה בשנת המבול, ושם היה בן מאה רק שנתיים אחריו) .
וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ –
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (נחלקו) . רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנִים, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַכִּירִים אֶת יִחוּסֵיהֶם, הָיוּ מוֹצִיאִין שְׁמָן לְשֵׁם הַמְאֹרָע (היו קוראים לבניהם שמות על שם מאורע שאירע) , אֲבָל אָנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ מַכִּירִים אֶת יִחוּסֵינוּ, אָנוּ מוֹצִיאִין לְשֵׁם אֲבוֹתֵינוּ (קוראים לבנים על שם האבות, כדי שלא יישכח הייחוס) .
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹנִים, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, הָיוּ מוֹצִיאִין לְשֵׁם הַמְאֹרָע (היו קוראים שמות על שם מאורע שעתיד לבוא) , אֲבָל אָנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אָנוּ מוֹצִיאִין לְשֵׁם אֲבוֹתֵינוּ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא: נָבִיא גָּדוֹל הָיָה עֵבֶר, שֶׁהוֹצִיא לְשֵׁם הַמְאֹרָע (שקרא לבנו פלג על שם הפלגה שעתידה לבוא) , הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב) : וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים [שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן] .
לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יָקְטָן? שֶׁהָיָה מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ וְאֶת עֲסָקָיו (נוהג בענווה בעצמו ובכל ענייניו) . וּמַה זָּכָה? זָכָה לְהַעֲמִיד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִשְׁפָּחוֹת. וּמָה אִם הַקָּטָן (הצעיר בשנים) , שֶׁהוּא מַקְטִין עֲסָקָיו, כָּךְ – גָּדוֹל שֶׁהוּא מַקְטִין אֶת עֲסָקָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וְדִכְוָתֵהּ (ובדומה לו) : וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר (בראשית מח, יד) . אָמַר רַבִּי הוּנָא: וְכִי מִן הַתּוֹלָדוֹת (מסדר הלידה) אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא (אפרים) הַצָּעִיר? אֶלָּא שֶׁהָיָה מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו (נוהג בענווה בכל ענייניו) . וּמַה זָּכָה? זָכָה לַבְּכוֹרָה. וּמָה אִם הַצָּעִיר, עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו, זָכָה לַבְּכוֹרָה – גָּדוֹל שֶׁהוּא מַצְעִיר אֶת עֲסָקָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
מפרשים · 7
ח ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף… מנוקד ומבואר וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת – רַבִּי הוּנָא אָמַר: מָקוֹם הוּא שֶׁשְּׁמוֹ חֲצַרְמָוֶת, שֶׁהֵן (יושביו) אוֹכְלִין כְּרֵישִׁים (כרישה, ירק של עניים) וְלוֹבְשִׁים כְּלֵי פַּפְּיָר (בגדים קלועים מצמח הפפירוס) וּמְצַפִּים לַמִּיתָה בְּכָל יוֹם (מרוב עוני) . רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִלּוּ כְּלֵי פַּפְּיָר (בגדי פפירוס) אֵין לָהֶם.
וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא – אֶלְעָזָר בֶּן פִּנְחָס אָמַר: מֵישָׁה (היא משא) – מִיתָה (יושביה פסולים כולם בייחוסם, כמתים) .
מָדַי – חוֹלָה (רוב יושביה כשרים בייחוסם, כחולים שרובם לחיים) .
עֵילָם וְגוֹבְבֵי – גּוֹסְסוֹת (רוב יושביהן פסולים בייחוסם, כגוססים שרובם למיתה) .
חֶבֶל יַמָּא (שם מקום) – תְּכֶלְתָּא דְּבָבֶל (תפארתה של בבל בטהרת הייחוס) .
צוֹר, צָיָר (שמות מקומות) – תְּכֶלְתָּא דְּחֶבֶל יַמָּא (תפארתו של חבל ימא) .
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין הַנְּהָרוֹת כַּגּוֹלָה לַיִּחוּסִים (האזור שבין הנהרות מיוחס כמו הגולה, היא בבל) .
בֹּאֲכָה סְפָרָה – טַפְּרֵי (שם מקום) .
הַר הַקֶּדֶם – טוּרֵי מַדִּינְחָא (הרי המזרח) .
מפרשים · 7