א ויאמר אלהים יהי אור . מנוקד ומבואר וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים יְהִי אוֹר (בראשית א, ג) .
רַבִּי יִצְחָק פָּתַח: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין [פְּתָיִים] (תהלים קיט, קל) .
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה (נחלקו) , רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִבְנוֹת פָּלָטִין (ארמון) , וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם אָפֵל. מֶה עָשָׂה (המלך) ? הִדְלִיק נֵרוֹת וּפַנָּסִין לֵידַע הֵיאַךְ הוּא קוֹבֵעַ תִּימִלְיוֹסִים (לדעת איך להניח את היסודות) , כָּךְ הָאוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה.
וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: הָעוֹלָם נִבְרָא תְּחִלָּה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פָּלָטִין (ארמון) וְעִטְּרָהּ בְּנֵרוֹת וּפַנָּסִין.
עַד כָּאן דָּרַשׁ רַבִּי יִצְחָק. אֲתָא (באו) רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי חָנוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, פָּתְחוּ: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים (שם) – מִפְּתַח פּוּמָךְ לָן הֲוָה נְהוֹרָא (מפתיחת פיך היה לנו אור, שנאמר) : וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים יְהִי אוֹר.
מפרשים · 6
ב רבי ברכיה בשם רבי יהודה בר… מנוקד ומבואר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַח: בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ (תהלים לג, ו) .
רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר: לֹא בְּעָמָל, לֹא בִּיגִיעָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא בִּדְבַר ה' – וּכְבָר שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ (עם הדיבור כבר נעשו השמים) . אַף הָכָא (גם כאן) : 'וְהָיָה אוֹר' אֵין כְּתִיב כָּאן (לא כתוב כאן) , אֶלָּא וַיְהִי אוֹר – כְּבָר הָיָה.
מפרשים · 4
ג רבי שמעון בן יוחאי פתח שמחה… מנוקד ומבואר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַח: שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב (משלי טו, כג) –
שִׂמְחָה לָאִישׁ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ (שמות טו, ג) .
בְּמַעֲנֵה פִיו – (שנאמר) : וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים יְהִי אוֹר.
וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב (משלי טו, כג) – (שנאמר) : וַיַּרְא אֱ־לֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב (בראשית א, ד) .
מפרשים · 4
ד רבי שמעון בן יהוצדק שאל לרבי… מנוקד ומבואר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק שָׁאַל לְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה (בקי בדרשות האגדה) , מֵהֵיכָן נִבְרֵאת הָאוֹרָה?
אָמַר לוֹ (רבי שמואל בר נחמן) : מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף בָּהּ (באורה) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּשַּׂלְמָה וְהִבְהִיק זִיו הֲדָרוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. אֲמָרָהּ לֵיהּ בִּלְחִישָׁה (אמר לו זאת בלחישה) .
אָמַר לוֹ (רבי שמעון בן יהוצדק) : מִקְרָא מָלֵא הוּא (פסוק מפורש הוא) : עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה (תהלים קד, ב) , וְאַתְּ אֲמַרְתְּ לִי בִּלְחִישָׁה (ואתה אמרת לי זאת בלחישה) ? אֶתְמְהָא (אני תמה) !
אָמַר לוֹ (רבי שמואל בר נחמן) : כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמַעְתִּיהָ בִּלְחִישָׁה כָּךְ אֲמַרְתִּיהָ לָךְ בִּלְחִישָׁה.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: אִלּוּלֵי שֶׁדְּרָשָׁהּ (את הדרשה הזאת) רַבִּי יִצְחָק בָּרַבִּים, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְאָמְרָהּ. מִקַּמֵּי כֵּן מָה הָיוּ אָמְרִין (לפני כן מה היו אומרים) ?
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר: מִמְּקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִבְרֵאת הָאוֹרָה, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב) : וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱ־לֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים [וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבֹדוֹ] (יחזקאל מג, ב) , וְאֵין כְּבוֹדוֹ אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (כמו שאתה אומר) : כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ (ירמיה יז, יב) .
מפרשים · 7
ה אמר רבי סימון חמש פעמים כתיב… מנוקד ומבואר אָמַר רַבִּי סִימוֹן: חָמֵשׁ פְּעָמִים כְּתִיב (כתוב) כָּאן אוֹרָה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה:
וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים יְהִי אוֹר – כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, שֶׁבּוֹ נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרָא אֶת עוֹלָמוֹ.
וַיְהִי אוֹר – כְּנֶגֶד סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת (ספר שמות) , שֶׁבּוֹ יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה.
וַיַּרְא אֱ־לֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב – כְּנֶגֶד סֵפֶר וַיִּקְרָא, שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת.
וַיַּבְדֵּל אֱ־לֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ – כְּנֶגֶד סֵפֶר בְּמִדְבַּר, שֶׁהוּא מַבְדִּיל בֵּין יוֹצְאֵי מִצְרַיִם לְבָאֵי הָאָרֶץ.
וַיִּקְרָא אֱ־לֹהִים לָאוֹר יוֹם – כְּנֶגֶד סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה (ספר דברים) , שֶׁהוּא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת.
מְתִיבִין חַבְרַיָּא לְרַבִּי סִימוֹן (הקשו החברים לרבי סימון) : וַהֲלוֹא סֵפֶר וַיִּקְרָא מָלֵא הֲלָכוֹת רַבּוֹת? אָמַר לָהֶן (רבי סימון) : אַף הוּא (גם ספר דברים) שָׁנָה בוֹ דָּבָר (חזרו ונשנו בו ההלכות; או: גם הפסוק שכנגדו כפל את לשונו, 'אור' ו'יום') .
מפרשים · 6
ו ויקרא אלהים לאור יום לא הוא… מנוקד ומבואר וַיִּקְרָא אֱ־לֹהִים לָאוֹר יוֹם – לֹא הוּא אוֹר וְלֹא הוּא יוֹם (וכי האור והיום אינם דבר אחד) , אֶתְמְהָא (בתמיהה) ?
תָּנֵי (שנינו) : אוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, לְהָאִיר בַּיּוֹם אֵינָהּ יְכוֹלָה, שֶׁהִיא מַכְהָה גַּלְגַּל הַחַמָּה (שהיא מעמעמת את אור השמש) , וּבַלַּיְלָה אֵינָהּ יְכוֹלָה, שֶׁלֹא נִבְרֵאת לְהָאִיר אֶלָּא בַּיּוֹם. וְהֵיכָן הִיא? נִגְנְזָה, וְהִיא מְתֻקֶּנֶת (מוכנת) לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים (ישעיה ל, כו) .
אֶתְמְהָא (בתמיהה) : שִׁבְעַת? וְלֹא שְׁלֹשָׁה הֵן (והלא האור הזה שימש שלושה ימים בלבד) , וַהֲלֹא בָּרְבִיעִי (ביום הרביעי) נִבְרְאוּ הַמְּאוֹרוֹת? אֶלָּא כְּאֵינָשׁ דַּאֲמַר: כֵּן וְכֵן אֲנָא מְפַקֵּד לְשִׁבְעַת יוֹמַיָּא דְּמִשְׁתּוּתִי (אלא כאדם שאומר: כך וכך אני מצניע לשבעת ימי המשתה שלי) .
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת שֶׁל מְתוּשֶׁלַח הַצַּדִּיק, שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶן (שנתן בהם בשפע) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹרָה.
וַיַּרְא אֱ־לֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב – רַבִּי זְעֵירָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ (בנו של רבי אבהו) דָּרַשׁ בְּקֵיסָרִין (בקיסריה) : מִנַּיִן שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר (בהבדלה) עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ (עד שייהנו מאורו) ? מִן הָכָא (מכאן) : וַיַּרְא, (ואחר כך) וַיַּבְדֵּל.
[וַיַּבְדֵּל –] רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר: הִבְדִּילוֹ לוֹ (הקדוש ברוך הוא הבדיל את האור לעצמו) . רַבָּנָן אָמְרֵי (חכמים אומרים) : הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מָנָה (מנת אוכל) יָפָה וְהִפְרִישָׁהּ לִבְנוֹ.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: כָּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְדוֹלֵי עוֹלָם, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: וַיַּבְדֵּל – הַבְדָּלָה מַמָּשׁ.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי אִיסְטְרָטִיגִין (שרי צבא) , אֶחָד שַׁלִּיט בַּיּוֹם וְאֶחָד שַׁלִּיט בַּלַּיְלָה, וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מִדַּיְּינִין (מתווכחים) זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר: בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט, וְזֶה אוֹמֵר: בַּיּוֹם אֲנִי שׁוֹלֵט.
קָרָא הַמֶּלֶךְ לָרִאשׁוֹן, אָמַר לוֹ: פְּלוֹנִי, יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ (היום יהיה תחום שלטונך) . וְכֵן לַשֵּׁנִי אָמַר לוֹ: פְּלוֹנִי, לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ (הלילה יהיה תחום שלטונך) .
כָּךְ: וַיִּקְרָא אֱ־לֹהִים לָאוֹר יוֹם – אָמַר לוֹ (הקדוש ברוך הוא לאור) : יוֹם יְהֵא תְּחוּמָךְ, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה – אָמַר לוֹ (לחושך) : לַיְלָה יְהֵא תְּחוּמָךְ.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוּא (זהו) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְאִיּוֹב: הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ (איוב לח, יב) – הֲיָדַעְתָּ מְקוֹמוֹ אֵי זֶה הוּא, אֶתְמְהָא (בתמיהה) ?
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא: אֲנָא אָמְרֵי טַעְמָא (אני אומר את הטעם, שנאמר) : יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם (ישעיה מה, ז) – מִשֶּׁנִּבְרְאוּ (האור והחושך) עֹשֶׂה שָׁלוֹם (ביניהם) .
וַיִּקְרָא אֱ־לֹהִים לָאוֹר יוֹם – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ (מזכיר את שמו) עַל הָרָעָה אֶלָּא עַל הַטּוֹבָה: 'וַיִּקְרָא אֱ־לֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא אֱ־לֹהִים לָיְלָה' אֵין כְּתִיב כָּאן (לא כתוב כאן) , אֶלָּא וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה.
מפרשים · 6
ז אמר רבי יהודה בר סימון 'יהי… מנוקד ומבואר אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: 'יְהִי עֶרֶב' אֵין כְּתִיב כָּאן (לא כתוב כאן) , אֶלָּא וַיְהִי עֶרֶב – מִכָּאן שֶׁהָיָה סֵדֶר זְמַנִּים קֹדֶם לָכֵן.
אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: מְלַמֵּד שֶׁהָיָה (הקדוש ברוך הוא) בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַחֲרִיבָן, עַד שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ (את השמים והארץ האלה) . אָמַר (הקדוש ברוך הוא) : דֵּין הַנְיָן לִי, יָתְהוֹן לָא הַנְיָן לִי (העולם הזה נאה לי, העולמות ההם לא היו נאים לי) .
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס: טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ (טעמו של רבי אבהו, שנאמר) : וַיַּרְא אֱ־לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד (בראשית א, לא) – דֵּין הַנְיָין לִי, יָתְהוֹן לָא הַנְיָין לִי (העולם הזה נאה לי, העולמות ההם לא היו נאים לי) .
מפרשים · 6
ח אמר רבי ינאי מתחלת בריתו של… מנוקד ומבואר אָמַר רַבִּי יַנַּאי: מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים וּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים:
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיֹּאמֶר אֱ־לֹהִים יְהִי אוֹר – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
וַיַּבְדֵּל אֱ־לֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ – בֵּין מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיִּקְרָא אֱ־לֹהִים לָאוֹר יוֹם – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיְהִי עֶרֶב – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל רְשָׁעִים.
וַיְהִי בֹקֶר – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים.
יוֹם אֶחָד – שֶׁנָּתַן לָהֶם (לישראל) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹם אֶחָד, וְאֵיזֶה זֶה? יוֹם הַכִּפּוּרִים.
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר יִרְמְיָה: (יום אחד –) שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים: הָרִים, שָׁמַיִם, וְאֶרֶץ, וְאוֹרָה.
אָמַר רַבִּי יוּדָן: (יום אחד –) שֶׁבּוֹ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁלֹא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא הוּא.
אַתְיָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן וְלָא אַתְיָא כְּרַבִּי חֲנִינָא (הדבר מתאים לדעת רבי יוחנן ואינו מתאים לדעת רבי חנינא, שלדעתו היה הקדוש ברוך הוא יחידי בעולמו גם בימים שאחרי היום הראשון) :
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בַּשֵּׁנִי (ביום השני) נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (זהו שכתוב) : הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ (תהלים קד, ג) , וּכְתִיב (וכתוב) : עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת (שם, ד) .
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: בַּחֲמִישִׁי (ביום החמישי) נִבְרְאוּ מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ (בראשית א, כ) , וּכְתִיב (וכתוב) : וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף (ישעיה ו, ב) .
רַבִּי לוּלְיָאנִי בַּר טַבְרָאִי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר: בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן (בין לדעתו של רבי חנינא בין לדעתו של רבי יוחנן) , הַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹא נִבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן כְּלוּם (שום מלאך) , שֶׁלֹא תֹאמַר: מִיכָאֵל הָיָה מוֹתֵחַ בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל רָקִיעַ (מותח את הרקיע בצדו הדרומי) , וְגַבְרִיאֵל בִּצְפוֹנוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַדֵּד (מודד) בְּאֶמְצָעִיתוֹ. אֶלָּא (נאמר) : אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי (ישעיה מד, כד) – 'מִי אִתִּי' כְּתִיב (כתוב) : מִי הָיָה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם?
מפרשים · 6
ט אמר רבי שמואל בר אמי מתחלת… מנוקד ומבואר אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי: מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת שֻׁתָּפוּת בַּתַּחְתּוֹנִים (עם הברואים שבארץ) .
מַה נַּפְשָׁךְ (ממה נפשך, כך או כך) : אִם לְעִנְיַן הַחֶשְׁבּוֹן (אם הכתוב בא למנות את הימים) , לֹא הָיָה צָרִיךְ לְמֵימַר (לומר) אֶלָּא אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, אוֹ רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, וּשְׁלִישִׁי. שֶׁמָּא (האם אומרים) אֶחָד, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי, אֶתְמְהָא (בתמיהה) ?
אֵימָתַי פָּרַע (השלים) לָהֶם (לימי בראשית את הלשון 'ראשון') הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? לְהַלָּן (בהמשך) , בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ (במדבר ז, יב) – רִאשׁוֹן לִבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם בָּרָאתִי אֶת עוֹלָמִי.
תָּנֵי (שנינו) : עֶשֶׂר עֲטָרוֹת (כתרים) נָטַל אוֹתוֹ הַיּוֹם (יום הקמת המשכן) : רִאשׁוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, רִאשׁוֹן לִמְלָכִים (ראש השנה למניין שנות המלכים) , רִאשׁוֹן לִנְשִׂיאִים, רִאשׁוֹן לִכְהֻנָּה, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ [וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם] (שמות כה, ח) , רִאשׁוֹן לִבְרָכָה, רִאשׁוֹן לָעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לְאִסּוּר הַבָּמָה (לאיסור ההקרבה בבמות) , רִאשׁוֹן לִשְׁחִטָה בַּצָּפוֹן, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' [וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים] (ויקרא ט, כד) .
מפרשים · 7