ויעש בצלאל את הארן (שמות לז, א), הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, קל): פתח דבריך יאיר מבין פתיים, בשעה שברא הקדוש ברוך הוא עולמו היה כלו מים במים, שנאמר (בראשית א, ב): וחשך על פני תהום, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר האור ברא תחלה ואחר כך העולם, משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה המקום אפל מה עשה הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע דימוסים, כך האור נבראת תחלה. ורבי נחמיה אמר העולם נברא תחלה, משל למלך שבנה פלטרין ועטרו בנרות. שאל רבי שמעון בן יהוצדק את רבי שמואל בר נחמן, אמר לו בשביל ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה מהיכן נבראת האורה, אמר נתעטף הקדוש ברוך הוא בשלמה והבהיק העולם מזיוו מראשו ועד סופו, כמו שכתוב (תהלים קד, ב): עטה אור כשלמה, ואחר כך: נוטה שמים כיריעה, לפיכך פתח דבריך יאיר, ממנו למדו הצדיקים כשהיו מתחילין בדבר היו פותחין באורה, אתה מוצא בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה שיעשה את המשכן אמר בצלאל ובמה אפתח תחלה, פתח בארון, שנאמר (שמות כה, י): ועשו ארון.
הדא הוא דכתיב (משלי ט, ט): תן לחכם ויחכם עוד, זה נח, שאמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית ז, ב): מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה וגו', וכשיצא מה כתיב (בראשית ח, כ): ויבן נח מזבח לה', מאי ויבן, נתבונן ואמר, מה טעם רבה הקדוש ברוך הוא בטהורים יותר מן הטמאים לא שהיה רוצה להקריב לו מהן, מיד, ויקח מכל הבהמה הטהרה, הוי: תן לחכם ויחכם עוד, לפי שהחכם שומע דבר ומקימו ומוסיף עליו. דבר אחר, תן לחכם ויחכם עוד, זה משה, שנאמר (משלי כא, כב): עיר גברים עלה חכם, שהיה למד תורה מפי הגבורה ובא ואמר לישראל ומטיבן, והוא מוסיף להם חיים, הוי: תן לחכם ויחכם עוד. דבר אחר, תן לחכם, זה בצלאל, אתה מוצא בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה עשה המשכן, בא ואמר לבצלאל, אמר לו מהו המשכן הזה, אמר לו שישרה הקדוש ברוך הוא שכינתו בתוכו ומלמד לישראל תורה. אמר לו בצלאל והיכן התורה נתונה, אמר לו משאנו עושים את המשכן אנו עושין הארון. אמר לו רבינו משה אין כבודה של תורה בכך, אלא אנו עושין הארון ואחר כך המשכן, לפיכך זכה שיקרא על שמו, שנאמר: ויעש בצלאל את הארן.
דבר אחר, ויעש בצלאל, הדא הוא דכתיב (ירמיה ל, יז): כי אעלה ארכה לך, אין מדותיו של הקדוש ברוך הוא כמדת בשר ודם, מדת בשר ודם שהוא מכה באזמל ומרפא ברטיה, אבל הקדוש ברוך הוא במה שהוא מכה הוא מרפא, שנאמר (שמות טו, כג): ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה, למה, כי מרים הם, אמר רבי לוי הדור היה מר במעשיו, (שמות טו, כה): ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ, ומה היה, יש אומרים זית, ויש אומרים ערבה, ויש אומרים הרדופני היה, ויש אומרים עקרי תאנים ועקרי רמונים היה, ונטלו והשליכו למים, מיד, וימתקו המים, הוי (ירמיה ל, יז): וממכותיך ארפאך. וכן אתה מוצא במימי אלישע, מה כתיב (מלכים ב ב, יט): והמים רעים והארץ משכלת, אמר להם (מלכים ב ב, כ): קחו לי צלחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו, ומה כתיב (מלכים ב ב, כב): וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דבר. וכן אתה מוצא בישראל, בלכן הוכיחן, שנאמר (יחזקאל טז, לה): לכן זונה שמעי דבר ה'. ובלכן עתיד להחזירן, שנאמר (הושע ב, טז): לכן הנה אנכי מפתיה, ואין מפתין אלא לבתולה, שנאמר (שמות כב, טו): כי יפתה איש בתולה. אף כך ישראל חטאו בשטים, שנאמר (במדבר כה, א): וישב ישראל בשטים, ונרפאו בשטים, שנאמר: ויעש בצלאל את הארן עצי שטים.
מה כתיב למעלה (שמות לו, ה): ויעש את הפרכת תכלת וארגמן, ושנו רבותינו פרכת היה עביו טפח, ועל שבעים ושנים נירים נארגת, ולא היה בה קשר, ושתים עושים בכל שנה ושנה, ושלש מאות כהנים מטבילין אותה, והכהנים יורדין ומטבילין אותה בחוץ, ועולין ושוטחין אותה על גבי החיל. ואתה מוצא כל המשכן על הסדר נעשה, בתחלה עשה את הקרשים וחברם, ואחר כך היריעות ופרסן עליו, שנאמר (שמות לו, יד): ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן, ואחר כך עשה את הפרכת, שתהא נמתח בפני הארון, ואחר כך עשה את הארון ואת הכפרת שיהא נתן על הארון. אמר רבי אלעזר בן רבי יוסי אני ראיתי את הפרכת ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים, ושאלתי ואמרו לי מדם יום הכפורים שהיה כהן עושה. ולמה נקרא כפרת, שהיה מכפר לישראל. ומשעשה הכפרת עשה השלחן שהיה לחם הפנים נתן עליו, שהיה נתן לפני הארון, ואחר כך עשה את המנורה שהיתה למעלה מן השלחן.
דבר אחר, ויעש בצלאל, וכי בצלאל עשה לעצמו, שבכל דבר ודבר הוא אומר: ויעש בצלאל, אלא על שנתן נפשו עליו ביותר, לא קפח הקדוש ברוך הוא שכרו ופרסמו הכתוב על כל דבר ודבר. כיוצא בדבר אתה אומר (עזרא י, טו): אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם. אלא יונתן נתן נפשו על הדבר הרבה, ולפי שבאו וסיעוהו, העלה עליהם הקדוש ברוך הוא כאלו עשו הם המעשה. אבל יונתן על ידי שנתן נפשו בדבר פרסמו הכתוב. אמר להם הקדוש ברוך הוא עשיתם יריעות עזים אני מגן עליכם לעולם הבא בענן, שנאמר (ישעיה ד, ה): וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם. עשיתם כפרת, אני מכפר לכם עונותיכם. עשיתם שלחן, אני מציל אתכם מן הערוכה, ואערך לפניכם שלחן לעתיד לבוא. עשיתם לפני מנורה, אני מאיר לכם שבעתים לעולם הבא, שנאמר (ישעיה ל, כו): והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים. עשיתם לפני ארון שהתורה נתנת בתוכו, אתן לכם שכר טוב שאין בו הפסק, שנאמר (תהלים לא, כ): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.