וזה הדבר אשר תעשה להם, הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, פט): לעולם ה' דברך נצב בשמים, אמר דוד כשם שאתה אמת, שנאמר (ירמיה י, י): וה' אלהים אמת, כך דברך אמת, שנאמר: לעולם ה' דברך נצב בשמים, אל תאמר בשמים אלא כשמים, כשם שמתחלה גזר ונעשו שמים, אף דבר שדברת לקדש את אהרן ואת בניו קים לעולם, שנאמר (במדבר כה, יג): והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם, למה כך (ישעיה נה, יא): כן יהיה דברי אשר יצא מפי, לכך נאמר: זה הדבר.
דבר אחר, וזה הדבר, הדא הוא דכתיב (חבקוק א, יב): הלוא אתה מקדם ה' אלהי קדשי לא נמות, עד שלא עמד אדם הראשון ואכל את האילן, כך הייתי אומר שלא יאכל מן האילן ולא ימות, שנאמר: הלוא אתה מקדם ה' אלהי קדשי לא נמות, אלא מפני שבטל צוויך הבאת עליו מיתה להכות את הבריות, שנאמר (חבקוק א, יב): ה' למשפט שמתו, אתה גוזר ואומר קדושים תהיו לאלהיכם, וכן וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם, רבון העולם אתה מבקש שנהא קדושים הסר ממנו המות, שנאמר: הלוא אתה מקדם ה' אלהי קדשי לא נמות, אמר להם אי אפשר, ה' למשפט שמתו.
לקח פר בן בקר, הדא הוא דכתיב (תהלים קיא, ב): גדלים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם, כשהוא רוצה הוא קוראה לשון נקבה, שנאמר (במדבר יט, ב): ויקחו אליך פרה אדמה תמימה, וכשהוא רוצה הוא קוראו לשון זכר, שנאמר: לקח פר בן בקר, לכפר עליהם על מה שעתיד, שנאמר (ויקרא ט, ב): ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת, לכך נאמר: גדלים מעשי ה' דרושים לכל חפציהם. דבר אחר, שעשה הקדוש ברוך הוא כבוד לאהרן, שהלבישו כמלאכי השרת, שנאמר (מלאכי ב, ז): כי מלאך ה' צבאות הוא, אמר רבי יהודה מכאן אמרו כל כהן שהוא אוכל בתרומה ואינו בן תורה אינו כהן לעתיד לבוא, אלא נמאס משלשה דברים, שנאמר (הושע ד, ו): כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי, שכן שלשה אלפין יש בו, שנמאס מן הכהנה ומן המקדש ומן הלויה. אבל אם היה בן תורה, הוא כמלאך, שנאמר (מלאכי ב, ז): כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, ואם לאו ראה מה כתיב (איוב י, כב): ארץ עפתה כמו אפל, זה גיהנם שהרשעים פורחים כעוף. דבר אחר, עפתה, שהרשעים עיפים בה. ומי ירד לשם אמר רבי חמא מי שאינו רגיל לעשות תלמודו סדרים סדרים ובועט, שנאמר (איוב י, כב): צלמות ולא סדרים. (מלאכי ב, ז): ותורה יבקשו מפיהו, אם יגע בה אלו לא דיו אלא שהוא נעשה תלמידו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (ישעיה נד, יג): וכל בניך למודי ה', וכן (ישעיה ל, כ): ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך.
דבר אחר, זה הדבר, הדא הוא דכתיב (הושע יד, ג): קחו עמכם דברים, זהו שאמר הכתוב (תהלים כו, ו ז): ארחץ בנקיון כפי, לשמע בקול תודה. יכול אף להקריב פרים ואילים, תלמוד לומר: לשמע בקול תודה. לפי שישראל אומרים רבון העולם, הנשיאים חוטאים ומביאים קרבן ומתכפר להם, משיח חוטא ומביא קרבן ומתכפר לו, אנו אין לנו קרבן. אמר להם (ויקרא ד, יג): ואם כל עדת ישראל ישגו וגו'. אמרו לו עניים אנו ואין לנו להביא קרבנות. אמר להם, דברים אני מבקש, שנאמר: קחו עמכם דברים ושובו אל ה', ואני מוחל על כל עונותיכם. ואין דברים אלא דברי תורה, שנאמר (דברים א, א): אלה הדברים אשר דבר משה. אמרו לו, אין אנו יודעין, אמר להם בכו והתפללו לפני ואני מקבל, אבותיכם כשנשתעבדו במצרים לא בתפלה פדיתי אותם, שנאמר (שמות ב, כג): ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו. בימי יהושע לא בתפלה עשיתי להם נסים, שנאמר (יהושע ז, ו): ויקרע יהושע שמלתיו, ומה אמרתי לו (יהושע ח, יח): נטה בכידון. בימי השופטים בבכיה שמעתי צעקתם, שנאמר (שופטים ו, ז): ויהי כי זעקו בני ישראל אל ה'. בימי שמואל לא בתפלה שמעתי להם, שנאמר (שמואל א ז, ט): ויזעק שמואל אל ה' בעד ישראל ויענהו ה'. וכן אנשי ירושלים אף על פי שהכעיסוני בשביל שבכו לפני רחמתי עליהם, שנאמר (ירמיה לא, ו): כה אמר ה' רנו ליעקב שמחה וגו', הוי איני מבקש מכם לא זבחים ולא קרבנות אלא דברים, שנאמר: קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. לכך אמר דוד (תהלים כו, ו): ארחץ בנקיון כפי, איני אומר להקריב לך, אלא לשמע בקול תודה, שאני מודה לך על דברי תורה. דבר אחר, קחו עמכם דברים, אמר משה (דברים לג, כז): מעונה אלהי קדם, אלו ישראל, שבזכותן נברא העולם ועליהם העולם עומד. רבי אומר (דברים לג, כז): ויגרש מפניך אויב, זה המן, שנאמר (אסתר ז, ו): איש צר ואויב, ולמה צר ואויב, אלא צר למעלן ואויב למטן, צר לאבות ואויב לבנים, צר לי ואויב לך. (דברים לג, כז): ויאמר השמד, אלו בניו. (דברים לג, כח): וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב, אין עין אלא נבואה, שנאמר (ישעיה כט, י): כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם. אמר רבי שמעון בן גמליאל גדולה חבתן של ישראל שהקדוש ברוך הוא משנה סדרי בראשית בשביל טובתן, שהוא מוריד להם מן מן השמים ומעלה להם מן הארץ טל, שנאמר (שמות טז, יד): ותעל שכבת הטל, וכן (דברים לג, כח): אף שמיו יערפו טל. כיון שראה משה מתן שכרן של צדיקים, אמר להם (דברים לג, כח): אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה', בני אדם שהן משתמשים בהקדוש ברוך הוא (דברים לג, כח): מגן עזרך, כנגד אברהם, שנאמר (בראשית יד, כ): אשר מגן צריך בידך. (דברים לג, כח): ואשר חרב גאותך, כנגד יצחק, שפשט צוארו כנגד החרב. (דברים לג, כח): ויכחשו אויביך לך, כנגד יעקב, שנאמר (בראשית לו, ו): וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. (דברים לג, כח): ואתה על במותימו תדרך, בימי מרדכי, שנאמר (אסתר ו, יא): ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, מי גרם למרדכי לבא לידי הגדלה הזאת, אמר שהיה מתפלל בכל שעה, שנאמר (אסתר ד, א): ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, מאחר שראה עצמו בגדלה לא הגס לבו ולא עמד מן התפלה, אלא (אסתר ו, יב): וישב מרדכי, כשם שהיה מתחלה. (דברים ל, ז): ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה, לא עליך אלא על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך, ואתה תעמד לך מן התפלה, לאו, אלא מה כתיב אחריו, (דברים ל, ח): ואתה תשוב ושמעת בקול ה', כשם שעשה מרדכי, שנאמר (אסתר ו, יב): וישב מרדכי אל שער המלך, שחזר לשקו ולתעניתו, לכך נאמר: קחו עמכם דברים. אף כאן הוא אומר, זה הדבר, לפי שלא התרצה הקדוש ברוך הוא לאהרן אלא על ידי התפלה, שנאמר (דברים ט, כ): ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו.
דבר אחר, וזה הדבר, הדא הוא דכתיב (משלי ג, לה): כבוד חכמים ינחלו, אין כבוד אלא תורה, תדע לך, מה אמר בראש דברי הימים: אדם שת אנוש וכן כלן, ואין אתה מוצא באחד מהם כבוד, עד שמגיע ליעבץ, שנאמר (דברי הימים א ד, ט): ויהי יעבץ נכבד מאחיו. למה כתוב בו כבוד, על שיגע בתורה, הוי: כבוד חכמים ינחלו. וכן אתה מוצא באהרן, מה כתיב (מלאכי ב, ו): תורת אמת היתה בפיהו, מה אמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות כח, ב): ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת, וכל אלו בזכות התורה שהיה יגע בה, הוי: כבוד חכמים ינחלו.
דבר אחר, וזה הדבר, הדא הוא דכתיב (תהלים קיט, פט): לעולם ה' דברך נצב בשמים, וכי אין דברו של הקדוש ברוך הוא נצב בארץ אלא בשמים, אמר רבי חזקיה בר חיא מפני שהבטיח הקדוש ברוך הוא דבר בשמים ואחר רד"ו שנים באתה ההבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא את הצדיק, כיצד בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם (בראשית יב, א ב): לך לך מארצך, ואעשך לגוי גדול, אמר לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מה הנאה יש לי בכל הברכות הללו והריני הולך מן העולם בלא בנים. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם כבר אתה יודע שאין אתה מוליד. אמר לפניו רבונו של עולם כך אני רואה במזל שלי שאיני מוליד. אמר לו מן המזל אתה מתיירא, חייך כשם שאי אפשר לאדם למנות את הכוכבים כך אי אפשר למנות בניך. אמר רבי יהודה בן רבי סימון בשם רבי חנין באותה שעה העלה הקדוש ברוך הוא את אברהם למעלה מכפת הרקיע ואמר לו (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך, אמר לו כשם שאתה רואה את אלו ואי אתה יכול למנותם, כך יהיה זרעך שאין אדם יכול למנותם. וכן אתה מוצא ביעקב שהבטיחו הקדוש ברוך הוא ואמר לו (בראשית כח, יד): והיה זרעך כעפר הארץ. וכן (בראשית מו, ד): אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה, וקים לו הקדוש ברוך הוא, הוי: לעולם ה' דברך נצב בשמים. וכן אתה מוצא באהרן שהבטיחו הקדוש ברוך הוא למשה ואמר לו (שמות כח, א): ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, וקים לו הקדוש ברוך הוא, הוי: וזה הדבר אשר תעשה להם.
אמר רבי חנינא, יבוא קדוש, ויכנס לקדוש, ויקריב לפני קדוש, ויכפר על קדושים. יבוא קדוש, זה אהרן, שנאמר (תהלים קו, טז): לאהרן קדוש ה'. ויכנס לקדוש, זה מקדש, שנאמר (שמות טו, יז): מקדש אדני כוננו ידיך. ויקריב לפני קדוש, זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר (ויקרא יט, ב): כי קדוש אני ה'. ויכפר על קדושים, אלו ישראל, שנאמר (ויקרא יט, ב): קדשים תהיו. לקח פר בן בקר אחד, אמר רבי פנחס הכהן בר חמא, הדא הוא דכתיב (ישעיה מו, י): מגיד מראשית אחרית. פר אחד, זה אהרן. ואילם שנים, זה אלעזר ואיתמר, רמז נתן לו ששני בניו עתידין למות ואינן משמשין אלא שנים.
דבר אחר, וזה הדבר, באיזה זכות היה אהרן נכנס לבית קדשי הקדשים, אמר רבי חנינא בנו של רבי ישמעאל, זכות המילה היתה נכנסת עמו, שנאמר (ויקרא טז, ג): בזאת יבא אהרן, זו המילה, כמה דאת אמר (בראשית יז, י): זאת בריתי אשר תשמרו. וכן הוא אומר (מלאכי ב, ה): בריתי היתה אתו החיים והשלום. רבי יצחק אומר, זכות השבטים היתה נכנסת עמו, שנאמר: וזה הדבר אשר תעשה להם, מנין זה, י"ב, ואלו הן י"ב אבנים שהיו נתונות על לבו של אהרן, ועליהם שמות השבטים, וכסדר הזה היו נתונות, ראובן שדרגנין, שמעון שמפוזין, לוי דיקניתין, יהודה ברדינין, יששכר סנפירינוון, זבולון אסמרגדין, דן כוחלין, נפתלי אבאטיס, גד הימוסיון, אשר קרומטיסין, יוסף פראלוקין, בנימין מרגליטוס. מה טעם, שיהא הקדוש ברוך הוא מסתכל בהם ובבגדי כהן בכניסתו ביום הכפורים ונזכר לזכות השבטים. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, משל לבן מלכים שהיה פדגוגו נכנס אצלו ללמד סניגוריא על בנו, והיה מתירא מן העומדים עליו שמא יפגעו בו, מה עשה המלך הלבישו פורפירא שלו שיהו רואין אותו ומתיראין ממנו. כך אהרן היה נכנס בכל שעה לבית קדשי הקדשים, ואלולי זכיות הרבה שהיו נכנסות עמו ומסיעות אותו לא היה יכול להכנס, למה, שהיו מלאכי השרת שם, מה עשה לו הקדוש ברוך הוא נתן לו מדמות לבושי הקדש, שנאמר (מלאכי כח, מ): ולבני אהרן תעשה כתנת, כשם שכתוב (ישעיה נט, יז): וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם.
ומלאת בו מלאת אבן, כיצד היו נתונים, טור אדם פטדה וברקת, על אדם היה כתוב, אברהם יצחק ויעקב ראובן. על פטדה היה כתוב, שמעון. על ברקת היה כתוב, לוי. והטור השני נופך ספיר ויהלם, על נופך היה כתוב, יהודה. על ספיר היה כתוב, יששכר. על יהלם היה כתוב, זבולון. והטור השלישי לשם שבו ואחלמה, על לשם היה כתוב, דן. על שבו היה כתוב, נפתלי. על אחלמה היה כתוב, גד. והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה, על תרשיש היה כתוב, אשר. על שהם היה כתוב, יהוסף. על ישפה היה כתוב, בנימין שבטי ישורון: