וישמע יתרו, הדא הוא דכתיב (משלי כז, י): רעך ורע אביך אל תעזב, רעך זה הקדוש ברוך הוא, כמה דאת אמר (תהלים קכב, ח): למען אחי ורעי. ורע אביך, זה אברהם, שנאמר (ישעיה מא, ח): זרע אברהם אהבי, אל תעזב, ואם עזבת תן דעתך שלא תכנס לבית אחיך. ביום אידך, זה ישמעאל ועשו. אמר רבי יהושע בן לוי כשהגלה נבוכדנצר את ישראל לבבל היו כפותים מאחוריהם, כמו שכתוב במדרש איכה, עד (ישעיה כא, טו): כי מפני חרבות נדדו, אביכם שהיה משלך במדבר פתחתי לו באר מים, ואתם עשיתם כך, הוי (משלי כז, י): טוב שכן קרוב מאח רחוק. דבר אחר, טוב שכן קרוב, הוא יתרו, שהיה רחוק לישראל מן עשו אחיו של יעקב, ביתרו מה כתיב (שמואל א טו, ו): ויאמר שאול אל הקיני, בעשו כתיב (דברים כה, יז): זכור את אשר עשה לך עמלק וגו', אתה מוצא דברים רבים כתובים בעשו לגנאי וכתובים ביתרו לשבח, בעשו כתיב (איכה ה, יא): נשים בציון ענו, וביתרו כתיב (שמות ב, כא): ויתן את צפרה בתו. בעשו כתיב (תהלים יד, ד): אכלי עמי אכלו לחם, וביתרו כתיב (שמות ב, כ): קראן לו ויאכל לחם. בעשו כתיב (דברים כה, יח): ולא ירא אלהים, וביתרו כתיב (שמות יח, כג): וצוך אלהים. עשו בטל את הקרבנות, וביתרו כתיב (שמות ב, יב): ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים. עשו שמע ביציאתן של ישראל ונלחם עמהם, שנאמר (שמות יז, ח): ויבא עמלק, יתרו שמע בשבחן של ישראל ובא ונדבק עמהם, שנאמר: וישמע יתרו.
דבר אחר, וישמע יתרו, הדא הוא דכתיב (משלי ג, לה): כבוד חכמים ינחלו, זה יתרו, בשעה שבא אצל משה מה כבוד נחל (שמות יח, ו): ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך, רבי יהושע אומר שלח לו ביד שליח, רבי אליעזר אומר שלח לו אגרת ואמר עשה בגיני, ואם אין אתה עושה בגיני עשה בגין אשתך, ואם אין אתה עושה בגינה עשה בגין בניך. רבי אליעזר אומר הקדוש ברוך הוא אמר לו צא, ויאמר אל משה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, אני הוא שאמרתי והיה העולם, שנאמר (תהלים נ, א): אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ, אני הוא שאני מקרב אני הוא שאני מרחק, שנאמר (ירמיה כג, כג): האלהי מקרוב אני נאם ה', אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו, אדם זה שבא אצלי לא בא אלא לשם שמים, ולא בא אלא להתגיר, אף אתה קרבהו אל תרחיקהו, מיד (שמות יח, ז): ויצא משה לקראת חתנו. אמרו, יצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא, ושבעים מזקני ישראל. ויש אומרים, אף ארון יצא עמהם, לכך נאמר: כבוד חכמים ינחלו.
דבר אחר, וישמע יתרו, ראה כמה טובות וברכות באו ליתרו משעה שנתחתן עם משה, מה כתיב (שמות יח, יב): ויבא אהרן וכל זקני ישראל, וכן אתה מוצא בשעה שבא בלעם לקלל את ישראל, לא דין שלא קללן אלא ברכן, ולא עוד, אלא כיון שראה עמלק התחיל לקללו, שנאמר (במדבר כד, כ): ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד, אבל ליתרו מהו אומר (במדבר כד, כא): איתן מושבך ושים בסלע קנך, אמר לו קיני עמנו היית בעצה, מי הושיבך אצל איתני עולם, משל לצפור שברח מן הציד ונפלה לתוך ידו של אנדרואנטיא, כיון שראה אותו הציד התחיל מקלסה ואמר לה כמה נאה בריחה שברחת, כך היה בלעם משבח את יתרו ואמר לו: איתן מושבך.
דבר אחר, וישמע יתרו, הדא הוא דכתיב (ירמיה טז, יט): ה' עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ, אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו, ב): עזי וזמרת יה, הלוא שמעה רחב ובאה ודבקה בך, שנאמר (יהושע ב, ט י): ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ, כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף, הוי: ה' עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה. כשעשית נסים בימי שלמה, שנאמר (שמואל א ב, י): ויתן עז למלכו, לא באת מלכת שבא ושבחה אותך, שנאמר (מלכים א י, א): ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה, ומה אמרה (מלכים א י, ט): יהי ה' אלהיך ברוך אשר חפץ בך. כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עז, שנאמר (תהלים כט, יא): ה' עז לעמו יתן, ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך, הוי: אליך גוים יבאו מאפסי ארץ.
דבר אחר, וישמע יתרו, הדא הוא דכתיב (איוב לא, לב): בחוץ לא ילין גר, כמו שכתוב לעיל בפרשה (שמות יב, מג): זאת חקת הפסח, עד גר שנשא בת ישראל והוליד בת והלכה הבת ונשאת לכהן כשר וילדה בן, הרי זה ראוי להיות כהן גדול עומד ומקריב על גבי המזבח, ונמצא הגר מבפנים ובן לוי מבחוץ, הוי בחוץ לא ילין גר. (איוב לא, לב): דלתי לארח אפתח, זה יתרו, שהוריד לו הקדוש ברוך הוא את המן, שנאמר (תהלים עח, כג): ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח.
דבר אחר, וישמע יתרו, הדא הוא דכתיב (משלי יט, כה): לץ תכה ופתי יערם, וכן הוא אומר (משלי כא, יא): בענש לץ יחכם פתי, עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה, כשראה יתרו שאבד הקדוש ברוך הוא את עמלק מן העולם הזה ומן העולם הבא תוהא ועשה תשובה, שכן כתיב למעלה (שמות יז, יד): כי מחה אמחה את זכר עמלק, ואחר כך וישמע יתרו, אמר אין לי לילך אלא אצל אלוה של ישראל, ומנין אתה למד שעמלק והמדינים צריהם של ישראל, שנאמר (במדבר כב, ז): וילכו זקני מואב וזקני מדין, וכן (שופטים ו, ג): מדין ועמלק ובני קדם. וכן בלעם הרשע אומר (במדבר כד, כ): וירא את עמלק, שלא חזר בו, וכשראה ליתרו שעשה תשובה מה אמר (במדבר כד, כא): וירא את הקיני, משל לציד שהיה צד צפרים, צד את הראשונה, בא לצוד את השניה הלכה וישבה לה על איקונין של מלך, עמד לו הציד תוהא בה, אמר לה אם אזרק עליה אבן, אני מתחיב בנפשי, ואם אתן את הקנה מתירא אני שלא יגע באיקונין של מלך, איני יודע מה אמר לך, אלא למקום יפה ברחת ונפלטת. כך בלעם ראה ליתרו ועמלק בעצה, עמד על עמלק ומחה שמו, בא לראות יתרו מצאו שעשה תשובה, אמר לו למקום יפה ברחת, הוי (במדבר כד, כא): איתן מושבך כאברהם, הוי: לץ תכה, זה עמלק. ופתי יערם, זה יתרו. (משלי יט, כה): והוכיח לנבון, זה משה, שהוכיחו יתרו כשראהו יושב ודן את ישראל כל היום, אמר לו (שמות יח, יד): מדוע אתה יושב לבדך, (שמות יח, יח): נבל תבל, אמר לו מדעתי לא תעשה כן, אלא המלך בהקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות יח, יט): ועתה שמע בקלי איעצך, מה כתיב אחריו (שמות יח, כד): וישמע משה לחתנו ויעש כל אשר אמר.
דבר אחר, וישמע יתרו, הדא הוא דכתיב (קהלת יא, א): שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו, וכי בני אדם שוטים הם שנותנין לחמם על פני המים, ועל מי אמר, על יתרו, שנתן לחמו למשה, שנאמר (שמות ב, כ): קראן לו ויאכל לחם, הוי: שלח לחמך על פני המים, זה משה, שנאמר (שמות ב, י); כי מן המים משיתהו, למה, כי ברב הימים תמצאנו, (שמות יח, יב): ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם.
דבר אחר, וישמע יתרו, שבעה שמות נקראו לו, יתר, כשהיה עובד כוכבים, שנאמר (שמות ד, יח): וישב אל יתר חתנו, ומשנתגיר הוסיף לו אות אחת כשם שעשה לאברהם ונקרא יתרו. דבר אחר, יתרו, שיתר פרשה אחת בתורה, שנאמר (שמות יח, כא): ואתה תחזה מכל העם. חבב, שחבב את התורה, כמו שכתוב בפרשת (במדבר י, כט): ויאמר משה לחבב.
דבר אחר, וישמע יתרו, הדא הוא דכתיב (ירמיה ב, ד): שמעו דבר ה' בית יעקב, זהו שאמר הכתוב (משלי ו, א): בני אם ערבת לרעך, אמר רבי נחמיה, נאמרה על החברים, כל הימים שאדם חבר לא אכפת לו בצבור ואינו נענש עליו, נתמנה אדם בראש ונטל טלית, לא יאמר לטובתי אני נזקק, לא אכפת לי בצבור, אלא כל טרח הצבור עליו, אם ראה אדם מעביר בייא על חברו, או עובר עברה, ולא ממחה בידו הוא נענש עליו. ורוח הקדש צווחת: בני אם ערבת לרעך, אתה ערב עליו, (משלי ו, א): תקעת לזר כפיך, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה הכנסת עצמך לזירה, ומי שהוא מכניס עצמו לזירה או נצוח או נוצח, אמר לו הקדוש ברוך הוא אני ואתה עומדים בזירה או נצחת או נצחתי. (משלי ו, ב): נוקשת באמרי פיך, אין אמרי אלא הוראת תורה, שנאמר (משלי ז, א): בני שמר אמרי, וכן (משלי ד, כ): לאמרי הט אזנך, (משלי ו, ג): עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך, אלא תן רצונך לידע מה לעשות, הואיל והכנסת עצמך לערבות זה לעשות ראש, (משלי ו, ג): לך התרפס באבק רגליהם של שרים וגדולים ממך, הדא הוא דכתיב (משלי ו, ג): ורהב רעיך, ואין רהב אלא מלכות, שנאמר (תהלים פז, ד): אזכיר רהב, ואם לאו דמך בראשך כדם צבי ואיל, הדא הוא דכתיב (משלי ו, ה): הנצל כצבי מיד [כמו שכתוב בפרשת ויגש בבראשית רבה]. ורבנין אמרין, בני אם ערבת לרעך, אלו ישראל שהם ערבים בינן לבין הקדוש ברוך הוא. חביבים ישראל שנקראו רעים, שנאמר (תהלים קכב, ח): למען אחי ורעי, ומה היתה ערבותן, אלא בשעה שהקדוש ברוך הוא בא לתן את התורה, לא קבלוה אחת מן האמות אלא ישראל, משל למלך שהיה לו שדה והיה מבקש למסרה לאריסים, קרא לראשון ואמר לו, תקבל אתה את השדה הזו, אמר לו אין בי כח קשה הימני, וכן לשני ולשלישי ולרביעי ולא קבלוה ממנו, וקרא לחמישי ואמר לו תקבל אתה השדה הזו, אמר לו הן, על מנת לפלחה, אמר לו הן, משנכנס לתוכה הובירה, על מי המלך מקפיד על אותם שאמרו אין אנו יכולין לקבלה, או על מי שקבלה עליו ומשקבלה עליו נכנס בה והובירה, לא על זה שקבלה. כך כשנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני, לא הניח אמה שלא הרתיק עליה ולא קבלו עליהם לשמרה, וכשבא אצל ישראל אמרו (שמות כד, ז): כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לכך בדין הוא שתשמעו, הוי: שמעו דבר ה' בית יעקב, ואם לאו תענשו בערבות, הוי: בני אם ערבת לרעך. דבר אחר, שמעו דבר ה', משל למלך שאמר לעבדיו שמרו לי ב' כוסות הללו והיה דיאטריטא, אמר לו הוי זהיר בהם, עד שהוא נכנס לפלטין היה עגל אחד שרוי על פתח הפלטין, נגח העבד ונשבר אחד מהם, והיה העבד עומד ומרתית לפני המלך, אמר לו למה מרתית, אמר שנגחני עגל ושבר אחד משני הכוסות. אמר לו המלך אם כן דע והזהר בשני. כך אמר הקדוש ברוך הוא שני כוסות מזגתם בסיני, נעשה ונשמע, שברתם נעשה עשיתם לפני עגל, הזהרו בנשמע, הוי: שמעו דבר ה' בית יעקב. דבר אחר, שמעו דבר ה', הדא הוא דכתיב (ישעיה נה, ג): שמעו ותחי נפשכם, היאך חביבים ישראל שהוא מפתה אותם, אמר להם אם יפל אדם מראש הגג כל גופו לוקה והרופא נכנס אצלו ונותן לו רטיה בראשו וכן בידיו וכן ברגליו ובכל אבריו, נמצא כלו רטיות. אני איני כך, אלא רמ"ח אברים באדם הזה והאזן אחד מהם, וכל הגוף מלכלך בעברות והאזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים, שמעו ותחי נפשכם, לכך אמר: שמעו דבר ה' בית יעקב. וכן אתה מוצא ביתרו שעל ידי שמיעה זכה לחיים, ששמע ונתגיר, שנאמר: וישמע יתרו את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו וגו'.