ולקחתם אגדת אזוב, הדא הוא דכתיב (משלי טז, ד): כל פעל ה' למענהו, אתה מוצא שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית לא ברא אלא לכבודו ולעשות בהן רצונו. ביום הראשון ברא שמים וארץ אף הם לכבודו בראם, שנאמר (ישעיה סו, א): כה אמר ה' השמים כסאי, ואומר (תהלים יט, ב): השמים מספרים כבוד אל. וכן האור שברא לכבודו הוא, דכתיב (תהלים קד, ב): עטה אור כשלמה. מה נברא ביום שני, רקיע, לכבודו בראו שיעמדו שם המלאכים ויהיו מקלסין אותו, שנאמר (תהלים קנ, א): הללוהו ברקיע עזו. מה ברא ביום שלישי, דשאים ואילנות, ומצינו שהדשאין מקלסין להקדוש ברוך הוא, שנאמר (תהלים סה, יד): יתרועעו אף ישירו, ומנין אף האילנות, שנאמר (דברי הימים א טז, לג): אז ירננו עצי היער מלפני ה'. אתה מוצא שצוה הקדוש ברוך הוא מן האילנות לעשות מהן מצוות. בפרה אדמה צוה להשליך בשרפתה עץ ארז ואזוב, והזאת מי נדה צוה לעשות באזוב, וטהרת המצרע צוה לעשות בעץ ארז ואזוב. וכן במצרים צוה להגיע הדם אל המשקוף ואל שתי המזוזות באזוב, שנאמר: ולקחתם אגדת אזוב. וכן ברא המים ביום שלישי, שכנסן מעל הארץ, ומשם קלוסו עולה, שנאמר (תהלים צג, ד): מקלות מים רבים אדירים משברי ים. מה נברא ביום רביעי מאורות, לכבודו בראם, שנאמר (תהלים קמח, ג): הללוהו שמש וירח. ביום חמישי ברא עופות לכבודו להקריב מהן קרבן, שנאמר (ויקרא א, יד): אם מן העוף עלה קרבנו. מה נברא ביום ששי בהמות, לכבודו, וצוה להקריב מהם קרבן, שנאמר (ויקרא א, ב): אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר, וברא בו אדם לכבודו, שנאמר (תהלים קמח, ז יג): הללו את ה' מן הארץ תנינים וגו', הוי: כל פעל ה' למענהו.
דבר אחר, ולקחתם אגדת אזוב, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ב, ג): כתפוח בעצי היער, למה נמשל הקדוש ברוך הוא לתפוח, לומר לך מה תפוח זה נראה לעין בלא כלום ויש בו טעם וריח, כך הקדוש ברוך הוא (שיר השירים ה, טז): חכו ממתקים וכלו מחמדים, ונראה לעובדי כוכבים ולא רצו לקבל התורה והיתה התורה בעיניהם כדבר שאין בו ממש. ויש בו טעם וריח, טעם מנין, שנאמר (תהלים לד, ט): טעמו וראו כי טוב ה'. ויש בו מאכל, דכתיב (משלי ח, יט): טוב פריי מחרוץ ומפז. ויש בה ריח, שנאמר (שיר השירים ד, יא): וריח שלמתיך כריח לבנון. אמרו ישראל אנו יודעין כחה של תורה, לפיכך אין אנו זזין מן הקדוש ברוך הוא ותורתו, שנאמר (שיר השירים ב, ג): בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי. וכן יש דברים שהן נראין שפלים, וצוה הקדוש ברוך הוא לעשות מהן כמה מצוות, האזוב נראה לאדם שאינו כלום, וכחו גדול לפני האלהים שמשל אותו לארז בכמה מקומות, בטהרת מצרע, בשרפת הפרה, ובמצרים צוה לעשות מצוה באזוב, שנאמר: ולקחתם אגדת אזוב. וכן בשלמה אומר (מלכים א ה, יג): וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר, ללמדך שהקטן וגדול שוין לפני הקדוש ברוך הוא, ובדברים קטנים הוא עושה נסים, ועל ידי אזוב שהוא שפל שבאילנות גאל את ישראל, הוי: כתפוח בעצי היער.
דבר אחר, ולקחתם אגדת אזוב, כלומר אני עושה אתכם אגדה לעצמי, אף על פי שאתם שפלים כאזוב, שנאמר (שמות יט, ה): והייתם לי סגלה מכל העמים. וטבלתם בדם אשר בסף, מה ראה הקדוש ברוך הוא להגן עליהם בדם, כדי לזכר להם דם מילת אברהם. ובשני דמים נצולו ישראל ממצרים בדם פסח ובדם מילה, שנאמר (יחזקאל טז, ו): ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי, בדם פסח ובדם מילה. והגעתם אל המשקוף, בזכות אברהם. ואל שתי המזוזת, בזכות יצחק ויעקב, ובזכותם ראה את הדם, ולא יתן המשחית.
ועבר ה' לנגף את מצרים, הדא הוא דכתיב (איוב לא, יד): ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו, מי אמר הפסוק הזה, שר העולם אמרו, אף על פי שאמרו איוב על עצמו, וכן כל באי עולם עתידין לומר כך. אנו מוצאין בדור המבול בישיבה דן אותם האלהים, שנאמר (תהלים כט, י): ה' למבול ישב, מה כתיב בהם (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום, אבל מצרים בעברה דן אותם, שנאמר: ועבר ה' לנגף את מצרים, וכתיב (שמות יב, יב): ועברתי בארץ מצרים, אבל לעתיד לבוא הוא עומד ודן את עולמו בעמידה, שנאמר (זכריה יד, ד): ועמדו רגליו ביום ההוא, וכתיב (צפניה ג, ח): לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד, אומרים באי עולם אם בישיבה דן דור המבול ומחה אותן, ובעברה דן את המצרים והרג את בכוריהן, לכשיעמד לעתיד לבוא ודן עולמו מי יוכל לעמד, לכך כתיב (איוב לא, יד): ומה אעשה כי יקום אל. מפני מה עתיד לקום, מפני צעקת עניים, שנאמר (תהלים יב, ו): משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה'.
ועבר ה' לנגף את מצרים, יש אומרים על ידי מלאך ויש אומרים הקדוש ברוך הוא בעצמו, ומהו שאמר: לנגף, מלמד שאף המעברות שהיו ראויות לילד הפילו ומתו האמהות, והמשחית יצא וחבל כל מה שמצא, ואין לנגף אלא עברות, שנאמר (שמות כא, כב): ונגפו אשה הרה, והקדוש ברוך הוא מחבל בכוריהם של מצרים וישראל עושין כל מה שאמר להם הקדוש ברוך הוא, שנאמר: וילכו ויעשו. למה היה הקדוש ברוך הוא וישראל דומין, למלך שבא עם בניו בים וספינות של פירטון מקיפות אותו, אמר להם הא לכם מוכנות מורניות שלי שאני עובר על גלי הים ונלחם עמהן. כך היה הקדוש ברוך הוא עם בניו במצרים ומחנות מצרים מחשבים עליהם כל הלילה, אמר להם הקדוש ברוך הוא אי רשעים על בני אתם מחשבים, מורניות שלי מוכנות הן, שנאמר (תהלים קו, ח): ויושיעם למען שמו. הן עסוקים בצלי והיה הורג הקדוש ברוך הוא בכוריהן של מצרים, והן היו מזין על פתחיהן ושמו הגדול היה עומד על פתחיהם. והם עוסקים בהלל ובהלכות הפסח והאלהים מפריש שיכפר דם טמאים על דם טהורים, שנאמר (תהלים לד, כג): פודה ה' נפש עבדיו. הן היו עסוקין במצות שהיו טוחנין ולשין, והקדוש ברוך הוא עוקר נטיעתן של מצרים, שנאמר (תהלים ז, ז): קומה ה' באפך.