א(שמות יב,כה) ["והיה, כי תבאו אל…
(שמות יב,כה) ["והיה, כי תבאו אל הארץ אשר יתן יי לכם כאשר דבר, ושמרתם את העבדה הזאת."] "והיה כי תבאו אל הארץ", תלה הכתוב לעבודה זו מביאתן לארץ ולהלן.
מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.
(שמות יב,כה) ["והיה, כי תבאו אל הארץ אשר יתן יי לכם כאשר דבר, ושמרתם את העבדה הזאת."] "והיה כי תבאו אל הארץ", תלה הכתוב לעבודה זו מביאתן לארץ ולהלן.
"כאשר דבר". והיכן דבר? (שמות ו,ח) "והבאתי אתכם אל הארץ, אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אתה לכם מורשה, אני יי."
כיוצא בדבר אתה אומר: (שמות טז,כג) "הוא אשר דבר יי, שבתון". והיכן דבר? (שמות טז,ה) "והיה ביום הששי, והכינו את אשר יביאו, והיה משנה על אשר ילקטו יום יום."
כיוצא בו: (ויקרא י,ג) "ויאמר משה אל אהרן: הוא אשר דבר יי לאמר: בקרבי אקדש, ועל פני כל העם אכבד, וידם אהרן." והיכן דבר? (שמות ט,מג) "ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי."
כיוצא בו הוא אומר: (דברים יא,כה) "פחדכם ומוראכם יתן יי אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה, כאשר דבר". והיכן דבר? (שמות כג,כז) "את אימתי אשלח לפניך, והמתי את כל העם אשר תבא בהם, ונתתי את כל איביך אליך ערף."
כיוצא בו: (דברים יב,כ) "כי ירחיב יי אלהיך את גבלך כאשר דבר לך, ואמרת, אכלה בשר, כי תאוה נפשך לאכל בשר, בכל אות נפשך תאכל בשר." והיכן דבר? (שמות לד,כד) "כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך", ואומר: (שמות כג,לא) "ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים, וממדבר עד הנהר, כי אתן בידכם את ישבי הארץ, וגרשתמו מפניך."
כיוצא בו: (דברים טו,ו) "כי יי אלהיך ברכך כאשר דבר לך". והיכן דבר? (דברים ז,יד) "ברוך תהיה מכל העמים".
כיוצא בו: (דברים כו,יח) "ויי האמירך היום להיות לו לעם סגלה". והיכן דבר? (שמות יט,ה) "והייתם לי סגלה".
כיוצא בו: (דברים כו,יט) "ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת, ולהיתך עם קדש ליי אלהיך כאשר דבר." והיכן דבר? (דברים כח,יג) "ונתנך יי לראש ולא לזנב".
כיוצא בו: (דברים כו,יט) "ולהיתך עם קדש ליי אלהיך כאשר דבר." והיכן דבר? (ויקרא כ,כו) "והייתם לי קדשים, כי קדוש אני יי, ואבדל אתכם מן העמים להיות לי."
כיוצא בו: (שמות לב,כז) "כה אמר יי אלהי ישראל: שימו איש חרבו על ירכו". והיכן דבר? (שמות כב,יט) "זבח לאלהים יחרם".
כיוצא בו: (ישעיה א,ב) "שמעו שמים והאזיני ארץ כי יי דבר". והיכן דבר? (דברים לב,א) "האזינו השמים ואדברה".
כיוצא בו: (ישעיה מ,ה) "ונגלה כבוד יי, וראו כל בשר יחדו כי פי יי דבר." והיכן דבר? (דברים לב,לט) "ראו עתה כי אני אני הוא".
כיוצא בו: (ישעיה א,יט-כ) "אם תאבו ושמעתם, טוב הארץ תאכלו. ואם תמאנו ומריתם, חרב תאכלו, כי פי יי דבר." והיכן דבר? (ויקרא כו,כה) "והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית, ונאספתם אל עריכם, ושלחתי דבר בתוככם, ונתתם ביד אויב."
כיוצא בו: (ישעיה כה,ח) "בלע המות לנצח, ומחה אדני יי דמעה מעל כל פנים, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי יי דבר." והיכן דבר? (דברים לב,לט) "ראו עתה כי אני אני הוא, ואין אלהים עמדי, אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל."
כיוצא בו: (ישעיה נח,יד) "אז תתענג על יי והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך, כי פי יי דבר." והיכן דבר? (דברים לב,יג) "ירכבהו על במתי ארץ, ויאכל תנובת שדי, וינקהו דבש מסלע, ושמן מחלמיש צור."
כיוצא בו: (יחזקאל לט,ח) "באה ונהיתה, נאם אדני יי. הוא היום אשר דברתי." והיכן דבר? (דברים לב,מב) "אשכיר חצי מדם"
כיוצא בו: (מיכה ד,ד) "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ואין מחריד, כי פי יי צבאות דבר." והיכן דבר? (ויקרא כו,ו) "ונתתי שלום בארץ".
כיוצא בו: (עובדיה א,יח) "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, ודלקו בהם ואכלום, ולא יהיה שריד לבית עשו, כי יי דבר." והיכן דבר? (במדבר כד,יט) "וירד מיעקב והאביד שריד מעיר."
כיוצא בו: (בראשית כא,א) "ויי פקד את שרה כאשר אמר, ויעש יי לשרה כאשר דבר." והיכן דבר? (בראשית יז,יט) "ויאמר אלהים: אבל שרה אשתך ילדת לך בן, וקראת את שמו יצחק, והקמתי את בריתי אתו לברית עולם, לזרעו אחריו."
כיוצא בו: (בראשית כא,א) "ויי פקד את שרה כאשר אמר, ויעש יי לשרה כאשר דבר." והיכן דבר? (בראשית טו,יח) "ביום ההוא כרת יי את אברם ברית לאמר: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת."
כיוצא בו: (יואל ד,ח) "ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה, ומכרום לשבאים, אל גוי רחוק, כי יי דבר." והיכן דבר? (בראשית ט,כה) "ויאמר: ארור כנען! עבד עבדים יהיה לאחיו."
כיוצא בו: (דברים יז,טו) "רק לא ירבה לו סוסים, ולא ישיב את העם מצרימה, למען הרבות סוס, ויי אמר לכם: לא תספון לשוב בדרך הזה עוד." והיכן אמר? (שמות יד,יג) "ויאמר משה אל העם: אל תיראו! התיצבו וראו את ישועת יי אשר יעשה לכם היום! כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תספו לראתם עוד עד עולם."
כיוצא בו: (ישעיה סה,כה) "זאב וטלה ירעו כאחד, ואריה כבקר יאכל תבן, ונחש עפר לחמו, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, אמר יי." והיכן אמר? (ויקרא כו,ו) "והשבתי חיה רעה מן הארץ".
כיוצא בו: (מלכים א יא,ב) "מן הגוים אשר אמר יי" והיכן אמר? (דברים ז,ג) "ולא תתחתן בם".
כיוצא בו: (מלכים א ח,יב) "אז אמר שלמה: יי אמר לשכן בערפל." והיכן אמר? (ויקרא טז,ב) "כי בענן אראה על הכפרת".
כיוצא בו: (מלאכי ג יז) "והיו לי, אמר יי צבאות, ליום אשר אני עשה סגלה". והיכן אמר? (שמות יט,ה) "והייתם לי סגלה".
כיוצא בו: (יואל ג,ה) "והיה כל אשר יקרא בשם יי ימלט, כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה, כאשר אמר יי, ובשרידים אשר יי קרא." והיכן אמר? (דברים כח,י) "וראו כל עמי הארץ, כי שם יי נקרא עליך, ויראו ממך."
כיוצא בו: (ישעיה סו,כא) "וגם מהם אקח לכהנים ללוים, אמר יי." והיכן אמר? (דברים כט,כח) "הנסתרת ליי אלהינו, והנגלת לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת."
אף כן אתה אומר: (שמות יב,כה) "והיה כי תבאו אל הארץ, אשר יתן יי לכם כאשר דבר, ושמרתם את העבדה הזאת." תלה הכתוב לעבודה הזאת מביאתן לארץ ולהלן.
(שמות יב,כו) ["והיה כי יאמרו אליכם בניכם: מה העבדה הזאת לכם?"] "והיה כי יאמרו אליכם בניכם". בשורה רעה נתבשרו ישראל באותה שעה, שסוף התורה עתידה להשתכח. ויש אומרים, בשורה טובה נתבשרו ישראל באותה שעה, שהן עתידים לראות להן בנים ובני בנים, שנאמר: (שמות יב,כז) "ואמרתם זבח פסח הוא ליי, אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל, ויקד העם וישתחוו." למה השתחוו? משום שנאמר: (שמות יג,יח) "וחמשים עלו בני ישראל", אחד מחמשה, ויש אומרים, אחד מחמשים, ויש אומרים, אחד מחמש מאות עלו.
רבי נהורי אומר: העבודה! ולא אחד מחמש מאות עלו, שנאמר: (יחזקאל טז,ז) "רבבה כצמח השדה נתתיך, ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים, שדים נכנו ושערך צמח, ואת ערם ועריה." ואומר (שמות א,ז) "ובני ישראל פרו וישרצו", שהיתה אשה אחת יולדת ששה בנים בכרס אחד, ואת אומר 'אחד מחמש מאות עלו'! ואימתי מתו? בשלשת ימי אפלה, שנאמר: (שמות י,כג) "לא ראו איש את אחיו", שהיו קוברין מתיהן, והודו ושבחו שלא ראום אויביהם ושמחו במפלתם.
(שמות יב,כז) ["ואמרתם: זבח פסח הוא ליי, אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל. ויקד העם וישתחוו."] "ואמרתם זבח פסח הוא ליי". רבי יוסה הגלילי אומר: ראויין היו ישראל כליה במצרים, עד שגמר האחרון שבהם את פסחו, שנאמר: (שמות יב,כז) "ואמרתם: זבח פסח הוא ליי, אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל. ויקד העם וישתחוו." ללמדך, שכל מי שרואה ושומע נסין שעשה המקום לישראל במצרים, צריך לשבח. וכן הוא אומר: (שמות יח ח-י) "ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יי לפרעה ולמצרים על אודת ישראל. את כל התלאה אשר מצאתם בדרך, ויצלם יי. ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יי לישראל, אשר הצילו מיד מצרים. ויאמר יתרו: ברוך יי אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה, אשר הציל את העם מתחת יד מצרים!"
(שמות יב,כח) ["וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יי את משה ואהרן, כן עשו."] "וילכו ויעשו בני ישראל", לתן שכר להליכה, ושכר לעשיה.
"ויעשו". וכי כבר עשו? אלא, מכיון שקבלו עליהם לעשות, מעלה עליהם כאלו עשו. "כאשר צוה יי את משה ואהרן, כן עשו." להודיעך שבחן שלישראל, שכשם שאמרו להם משה ואהרן, כן עשו.
דבר אחר: מה תלמד לומר "כן עשו"? אלא אף משה ואהרן עשו כן.