מדרש ארצישראלי
הספרים / בראשית רבה / פרשת ויחי

בראשית רבה · פרשה צז

הפרשה במקרא · בראשית מח, טו–כבהפסוקים הנדרשים

טו וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ טז הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ יז וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ יח וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ׃ יט וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃ כ וַיְבָ֨רְכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ כא וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃ כב וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃

המדרש שלפניך דורש בעיקר את בראשית מח, טו–כב (מודגשים).

מלאכת הניקוד, הפיסוק והביאור נעשית בהדרגה, ובסעיפים האלה היא עדיין בתהליך. בינתיים מובא כאן הנוסח כפי שהוא בספריית אוצריא, בלי ניקוד, עם המפרשים.

פרשה צז · 6 סעיפים

איראו את ה' קדשיו , אמר…

יראו את ה' קדשיו (תהלים לד, י), אמר רבי עזריה בשעה שברך יעקב אבינו את יוסף יצא ופניו מצהילות, והשבטים אומרין דין כל עמא עם קימא בשביל שהוא מלך, עם מן דקימין קימין. אמר להם יעקב אבינו יראו את ה' קדשיו, אנא מספקא לכוליה.

בויברך את יוסף ויאמר , רבי…

ויברך את יוסף ויאמר (בראשית מח, טו), רבי ברכיה ואמרי לה בשם רבי יוחנן וריש לקיש, רבי יוחנן אמר לרועה שהוא עומד ומביט בצאנו. ריש לקיש אמר לנשיא מהלך והזקנים לפניו. על דעתיה דרבי יוחנן אנו צריכין לכבודו, על דעתיה דריש לקיש הוא צריך לכבודנו.

גהמלאך הגאל אתי מכל רע וגו'…

המלאך הגאל אתי מכל רע וגו' (בראשית מח, טז), אמר רבי יוסי בר חלפתא, קשה היא הפרנסה כפלים כלדה, בלדה כתיב (בראשית ג, טז): בעצב תלדי בנים. בפרנסה כתיב (בראשית ג, יז): בעצבון תאכלנה כל ימי חייך. רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן, רבי אלעזר אמר הקיש גאלה לפרנסה, ופרנסה לגאלה, מה גאלה כפלים אף פרנסה כפלים. מה פרנסה בכל יום, אף גאלה בכל יום. ורבי שמואל בר נחמן אמר וגדולה מן הגאלה, שהגאלה על ידי מלאך ופרנסה על ידו של הקדוש ברוך הוא. גאלה על ידי מלאך, המלאך הגאל אתי, ופרנסה על ידי הקדוש ברוך הוא (תהלים קמה, טז): פותח את ידך ומשביע לכל חי. רבי יהושע בן לוי אמר קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, שנאמר (תהלים קלו, יג): לגזר ים סוף לגזרים, וכתיב תמן (תהלים קמה, כה): נתן לחם לכל בשר. (בראשית מח, טז): יברך את הנערים, זה יהושע וגדעון, הדא הוא דכתיב (יהושע ה, יג יד): ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וגו' ויאמר לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי, רבי יהושע בשם רבי חנינא בר יצחק צעק מתוך צפרני רגליו, (יהושע ה, טו): ויאמר שר צבא ה', שר צבא של מעלן אני, וכל מקום שאני נראה הקדוש ברוך הוא נראה, זה סימן בכל מקום שהיה רבי יוסי ארוך נראה היה רבי נראה. עתה באתי, עם משה רבך באתי, אלא שהיה מתפלל ואומר (שמות לג, טו): אם אין פניך הולכים וגו', לעלות למעלה לא הייתי יכול שעדין לא עשיתי שליחותי, ולמטה לא הייתי יכול שעדיין היה מתפלל ואומר: אם אין פניך הולכים, אלא הזהר שלא תעשה כשם שעשה לי משה רבך ונדחתי. (בראשית מח, טז): וידגו לרב בקרב הארץ, מה הדגים הללו אין העין שולטת בהן, כך בניך אין העין שולטת בהן, הדא הוא דכתיב (יהושע יז, יד): וידברו בני יוסף אל יהושע וגו', אמר להם אין אתם מתיראין מן העין, אמרו לו זו היא ברכה שברכנו אבא וידגו לרב בקרב הארץ, מה הדגים הללו אין נתפסים אלא בגרונם, כך בניך אין נתפסין אלא בגרונם (שופטים יב, ו): ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת. מה דגים הללו גדלין במים כיון שיורדת טפה אחת מלמעלה מקבלין אותה בצמאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהון, כך הן ישראל גדלין במים בתורה, כיון שהן שומעין דבר חדש מן התורה הן מקבלין אותו בצמאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהון. אמר רבי לוי ששים רבוא תינוקות עברו נשותיהן של ישראל בלילה אחד, וכלן השלכו ליאור ועלו בזכותו של משה, הוא שמשה אומר (במדבר יא, כא): שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו, כלן לרגלי עלו. רבי זכאי רבה מיתי מן הכא, וידגו לרב בקרב הארץ, מה בקרב הארץ ששים רבוא כך בגבול דגים ששים רבוא. מה בקרב הארץ לא מתו, אף בגבול דגים לא מתו. מי ששמו כשם הדג בנו מכניסן לארץ (דברי הימים א ז, כז): נון בנו יהושע בנו.

דוירא יוסף כי ישית אביו וגו'…

וירא יוסף כי ישית אביו וגו' (בראשית מח, יז), אמר רבי ברכיה ידא דדחת תליתאה דעלמא את מבקש לדחותה. (בראשית מח, יח יט): ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי וגו' וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי, ידעתי מעשה ראובן ובלהה, ומעשה יהודה ותמר, מה דברים שלא נתגלו לך נתגלו לי דברים שנתגלו לך על אחת כמה וכמה. (בראשית מח, יט): גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל, ואפשר כן, אלא זה יהושע, שהוא מדמים גלגל חמה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו. אמר רבי יצחק עבדא בישא לאו זביניה דאבא את וכו':

הויברכם ביום ההוא , כשם שקדמו…

ויברכם ביום ההוא (בראשית מח, כ), כשם שקדמו כאן כך קדמו בכל מקום, קדמו בתולדות, אלה תולדות בני אפרים ואחר כך אלה תולדות בני מנשה. ביחסין (במדבר א, לב): לבני אפרים תולדתם למשפחתם. קדמו בנחלה (יהושע טז, ח): זאת נחלת בני אפרים, ואחר כך זאת נחלת בני מנשה. קדמו בדגלים (במדבר ב, יח): דגל מחנה אפרים, ואחר כך (במדבר ב, כ): ועליו מטה מנשה. קדמו בנשיאים (במדבר ז, מח): ביום השביעי נשיא לבני אפרים, ואחר כך (במדבר ב, נד): ביום השמיני נשיא לבני מנשה. קדמו בשופטים, יהושע משל אפרים וגדעון משל מנשה. קדמו במלכים, ירבעם משל אפרים ויהוא משל מנשה. קדמו בברכה (בראשית מח, כ): בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. קדמו בברכה (בראשית מח, כ): וישם את אפרים לפני מנשה.

וויאמר ישראל אל יוסף אנכי מת…

ויאמר ישראל אל יוסף אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב וגו' (בראשית מח, כא), בר אחוי דרבי יוסי שלשה סימנים נתן להם הזקן, הבא בסגנון שלו אנכי, והממנה מכם זקנים, ואומר לכם פקד, זה הוא הגואל. רבי חוניא מוציא אנכי ומכניס שם המפרש תחתיו. (בראשית מח, כב): ואני נתתי לך, בן שהשכים ולא עשית כמעשיהן, לפיכך תהא השכם בחלקך. אמר רבי פינחס בשכם נפרצה הערוה וגדרת אותה לפיכך תהא בחלקך. רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר ואני נתתי לך שכם, זו הבכורה ולבושו של אדם הראשון, אשר לקחתי מיד האמרי, זה עשו, וכי עשו אמרי היה, אלא שעשה מעשה אמרי, בחרבי ובקשתי, במצוות ובמעשים טובים. רבי נחמיה אמר ואני נתתי לך שכם אחד, זו שכם ודאי, אשר לקחתי מיד האמרי, זה חמור אבי שכם, וכי אמרי היה, אלא חוי בכלל אמרי, בחרבי ובקשתי, לא היה אבינו יעקב רוצה שיעשו בניו אותו מעשה, כיון וכו':